שוחטי בהמת המלך. לא ההורגים המחוייבים מיתה מן המלך כמו שתרגם המתרגם כי לא מצינו לשון טביחה על הריגת האנשים בשום מקום ופי' טבחת ולא חמלת שהרגם כטובח בהמות בלי חמלה שהרי למעלה ממנו הרגת ביום אפך וכשרצה להודיע שהיה בלי חמלה כנה ההריגה בשם טביחה ולכן אחריו לא חמלת ואין טענה מאריוך רב טבחיא דלשון ארמי לחוד ולשון הקדש לחוד ופי' שוחטי הבהמות וכיוצ' בו לא הצאן כי תועבת מצרים כל רועי צאן ופרש"י מפני שהרועים שוחטים מהם או אוכלים החלב שלהם דאל"כ למה היו תועבה אדרבה היה ראוי להיותם קדושים מאחר שהם משרתים את אלהיהם:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 37 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341