וסימני מכוה וסימני שחין שוים הן. כדתניא בפ"ק דחולין שחין ומכוה מטמאין בשבוע אחד בשני סימנים בשער לבן ובפשיון ופרש"י בשבוע אחד שאין בהן הסגר שני כמו שכתוב בשאת וספחת שני הסגרות שאם עמד בעיניו ולא פשה בשבוע ראשון מסגיר אותו בשנייה שמא יפשה ויחליטנו אבל בשחין ומכוה לא נאמר אלא הסגר אחד ואם עמד בעיניו בשבוע שוב אינו מסגירו לטמאו אבל פוטרו והולך:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 13 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולמה חלקן הכתוב. בשתי פרשיות ומפרש משפט כל אחת בפני עצמה ולא צרפו יחד לכתוב ובשר כי יהיה בו בעורו שחין או מכוה מאחר שמשפטן שוה:
נולד חצי גריס שחין. שבא מחמת חום מכה שלא ע"י האור:
וחצי גרים מכוה. שבא אצל חצי גריס שחין חצי גריס של מכוה מחמת כויית האור אין מצטרפין זה עם זה לשיעור נגע כגריס:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341