מזרחי · דברים · פרק 33 · פסוק 2

ויאמר יי' מסיני בא פתח תחלה בשבחו של מקום ואח"כ בצרכיה' של ישר'. בספרי דאל"כ מה עניין מסיני בא וגו' לעניין הברכות ולמה הפסיקה פרשת הברכות עד שפתח תחלה וזאת הברכה והניח הברכות והתחיל יי' מסיני בא וגו' ואח"כ חזר וסיים הברכות כלם על הסדר אבל רש"י ז"ל הוסיף עוד ואמר שבשבח שפתח בו יש בו הזכרת זכות לישראל כלומר וכדיים הם שתחול עליהם ברכה:

מסיני בא יצא לקראתם. לפיכך אמר מסיני ולא בסיני שאחר שירד על הר סיני וראה את ישראל באים להתיצב בתחתית ההר יצא משם ובא לקראתם וזהו שנאמר ויוצא משה את העם לקראת האלהים למדנו שהשכינה יצאה לקראתם שמלת לקראת בכל מקום מורה על הבאים זה כנגד זה כל אחד כנגד חברו:

וזרח משעיר למו. שפתח לבני עשו שיקבלו את התורה ולא רצו הופיע מהר פארן שהלך שם ופתח לבני ישמעאל שיקבלו ולא רצו. וכן שנינו בספרי כשננלה המקום ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד נגלה אלא על כל אומות העולם בתחלה הלך אצל בני עשו ואמר להם מקבלים אתם את התורה ולא רצו וגומר הלך אצל בני עמון ומואב אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם לא תנאף אמרו לפניו רבש"ע כל עצמה של ערוה שלהן היא שנאמר ותהרין שתי בנות לוט מאביהן וגומר הלך אצל בני ישמעאל אמר להם מקבלים אתם את התורה אמרו לו מה כתוב בה אמר להם לא תגנוב אמרו לפניו רבונו של עולם אביהם לסטים היה שנאמר והוא יהיה פרא אדם וגומר עד שבא אצל ישראל וקבלוה דאל"כ מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן פי' מאי בעי בשעיר שהיא מקום מושב בני עשו ומאי בעי בפארן שהוא מקום מושב בני ישמעאל כדכתיב בהגר ותשב במדבר פארן והכי איתא בפ"ק דעבודת כוכבים:

ואתא לישראל מרבבות קדש ועמו מקצת רבבות מלאכי קדש. בספרי הוסיף מלת לישראל אחר מלת ואתא להודיע ביאתו למי היתה אבל גבי יי' מסיני בא לא הוסיף מפני שמלת למו שפירושו לבני ישראל האמור למעלה ישוב גם אל מאמר מסיני בא כאילו אמר יי' מסיני בא למו וזרח משעיר למו גם הוסיף מלת ועמו קודם מרבבות קדש מפני שבספרי פירש שמ"ם מרבבות קדש הוא מ"ם המקצ' לא מ"ם ממנו כמ"ם מסיני משעיר מהר פארן הסמוכים לו מפני שאז יהיה פירושו שהשם פירש מרבבות קדש ובא לבדו ולכן בזולת תוספת מלת ועמו יהיה פירושו ואתא מקצת רבבות קדש ואין לו טעם בלתי מלת ועמיו גם הוסיף מלת מלאכי קוד' מלת קדש מפני שמלת קדש נופל על דבר כמו ואנשי קדש ופה הם המלאכים:

אש דת למו שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גב אש לבנה נתן להם בלוחות כתב יד ימינו. פי' האש של דת שהיא האש שחורה הרשומה על גב האש לבנה כמו דיו השחור על גבי הנייר ברשומי הדת שהיא התור' נתנה למו בלוחות הכתובות בכתב יד ימינו כאילו אמר מימינו למו אש דת שפירוש מכתב יד ימינו נתן למו האש של דת שהיא האש הרשום בה הדת: