לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו של מלואים. אבל בפרשת מלואים כתב לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ולכן צריך לומר לאו דוקא זו אלא זו וכל הדומה לה דהיינו כל חטאות המלואים שעם זה נכלל בו גם החטאת של יום שמיני שגם היא של מלואים אלא שאותה של שבעת ימי המלואים היתה לחנוך הכהונה שמאז חל עליהם שם כהונה אף על פי שלא התחלו בעבודה עד שמיני למלואים ושל שמיני למלואים היתה לחנוך העבודה וגם החטאת של פר השני של לוים שבפרש' בהעלותך שכתב שם רש"י ופר שני מה תלמוד לומר שני לומר לך מה עולה לא נאכלת אף חטאת אינה נאכלת כדתניא בת"כ רבי שמעון אומר מת"ל ופר שני אם ללמד שהה שנים והלא כבר נאמר ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה אלא יכול נאכלת חטאת הלוים ת"ל ופר שני שני לעולה מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת שגם היא של מלואים היא שבה נתחנכו הלוים לעבודת לויה וגם החטאת של לעתיד לבא ביחזקאל דאמר כשם שהקריבו מלואים בימי משה כך עתידים להקריב מלואים לעתיד לבא שגם הוא בכלל מאמר אלא זו של מלואים הוא:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 9 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341