מזרחי · דברים · פרק 18 · פסוק 22

אשר ידבר הנביא ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם ותראו שלא יבא הוא הדבר אשר לא דברו יי' והרוג אותו. בספרי ואע"פ שאין זה אלא כשידבר הנביא יעוד טוב ולא יבא אבל כשידבר יעוד רע ולא יבא אין לשפוט ממנו שהוא הדבר אשר לא דברו ה' כי אפשר ששב בתשובה ונחם ה' על הרעה כאנשי ננוה שהתנבא עליהם יונה בן אמיתי דקרא ויאמר עוד ארבעים יום וננוה נהפכת וכתי' ויקראו צום וילבשו שקים וגומר וכתיב וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם יי' האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה הוא שירמיהו אמר לו לחנניה בן עוזר כשהיה ירמיהו מתנבא לרעה וחנניה לטובה אמר לו לחנניה אם לא יעמדו דברי אין מזה ראיה שאני נביא שקר אבל אם לא יעמדו דבריך יודע שאתה נביא שקר שנאמר אך שמע נא את הדבר הזה וגו' הנביא אשר ידבר שלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת מ"מ מפני שכבר בארו על וכי תאמר עתידים אתם לומר כשיבא חנניה בן עזור כו' וחנניה בן עזור דבריו דברי שלום ויעוד טוב היו לפיכך נכתב עליו אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא הוא הדבר אשר לא דברו ה':

וא"ת כו'. פי' זאת הבחינה אינה נופלת אלא על המתנבא על העתידות אבל המתנבא על דבר מצוה שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקב"ה אני אומר מה בחינה נופלת בו משיב ואומר כבר נצטוויתם שאם בא להדיחכם מאחת מכל המצות לא תשמע לו אלא א"כ הוא מומחה הלך לצדיק גמור כגון אליהו בהר הכרמל כו' אבל אם צונו בדברי הרשות כגון לכו למקום פלוני או אל תלכו עשו מלחמה היות או אל תעשו בנו חומה זו אל תבנוה מצוה לשמוע לו כדכתב הרמב"ם ז"ל בפרק תשיעי מהלכות יסודי התורה:

לא תגור ממנו לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה ולא תירא לענוש עליו. אבל בספרי לא אמרו אלא אל תמנע עצמך מללמד עליו חובה ויובן זה מעצמו דאל"כ מאי לא תגור ממנו דקאמר וכי גברא אלמא הוא שיירא ממנו שמא ישרוף גדישו אלא עכ"ל דה"ק לא תירא פן תענש עליו מפני שהוא מפורסם לנביא ותמנע עצמך מללמד עליו חובה לפיכך כתב רש"י אחר מאמר לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה מאמר ולא תירא ליענש עליו שהוא טעם על לא תמנע עצמך כו' כאלו אמר לא תמנע עצמך כו' ולא תירא מזה פן תענש עליו: