והלא חברון בהר שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון. נ"ל שאין זו ראיה שחברון היתה בהר שאם מפני שכתוב בה לשון עליה ויעלו בנגב ויבא עד חברון דילמא הא דכתב בה לשון עליה מפני שא"י גבוהה מכל הארצות כדפרש"י בפסוק מהרו ועלו אל אבי שא"י גבוהה מכל הארצות אבל בב"ר אמרו והלא אין חברון נתונה אלא בהר ואת אמר' מעמק חברון ולא הביאו ראיה מהיכן למדו לומר כן. ויש לומר שראית' היא ממה שהיתה מקום קבורה למתים שאין מקצין לקבורה אלא מקום טרשים כמו שאמרו בשילהי כתובות אין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מחברון דהוו קברי בה שכבי ומקום הטרשים אינו אלא בהר:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 37 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויבא שכמה מקום מוכן לפורעניות כו'. תנחומא דאם לא כן ויבא שמה מיבעי ליה שהרי כבר כתוב לעיל מיניה הנה אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם מאי שכמה אלא שכם הידוע המוכן לפורענות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341