ומנחתו מנחת נסכים. לא מנחה בפני עצמה שהן המנחות האמורות בויקרא שאף על פי שמנחתו שהיא מנחת נסכיו לא היה צריך לפרש מ"מ מפני שאין מנחתו זאת כמנהג מנחת נסכיו שהרי מנחת הנסכים בכל מקום היא ג' עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש וכאן הוא שני עשרונים לכבש הפך המנהג והיינו מפרשים מפני הקושיא הזאת שפירוש מנחתו המנחה הבאה עמו לא מנחת נסכיו ואף ע"פ שכתוב אחריו ונסכו יין רביעית ההין היינו אומרים שהוא בפני עצמו שהרי אין הסלת והשמן מעכבין את היין ולא היין מעכבן לפיכך הוכרח לפרש שאף על פי כן זו היא מנחת נסכיו אלא שהיא כפולה שיצא מכלל כל הכבשים ליטען שני עשרונות וזהו שכתוב אחר זה שני עשרונים כפולה היתה ופירשו בת"כ שיצא מן הכלל ליטען שני עשרונים:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 23 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341