הוזקק לחתוך הערלה ולפרוע המילה. ב"ר דכל אתין וגמין רבויין ואע"ג דאמרי' בפ' הערל אמ' רבה בר ר' יצחק אמ' רב לא נתנה פריעה לאברה' אבינו שנ' ושוב מול את בני ישראל שנית מכל מקום קיימה הוא מעצמו כמו שקיים כל התורה אפי' עירובי תבשילין כדאית' ביומ' אבל מצות מילה לא קיימה עד שנצטווה בה משום דיודע היה שעתי' להצטוות עליה ואז יהיה מצווה ועושה שהוא גדול ממי שאינו מצווה ועושה כדאיתא בקדושין ועוד שאז יהיה קדוש השם בקיום המצוה הזאת יותר ממה שהיה מקיי' אות' מעצמו מפני שעם הצווי נודע לכל העולם שכדי לקיים צוויו ית' מל את עצמו ולא חשש מכל ליצני הדור שהיו מלעיגין עליו לומר ראו זקו זה שהוא בן ק' שנה רוצה לחתוך את ערלתו מפני ציוי השם ואינו חושש לא לצערו ולא לבושתו ואלו היה מל את עצמו שלא בצוויו ית' היו אומרים עליו שעל פי הרפואה עשה מה שעשה כי אולי חולי היה לו באותו מקום ורפואתו אינה אלא בחתיכ' בשר ערלתו א"נ הא דדרשו מרבויא דאת לפריע' אתיא כאידך דרשא דב"ר דדרשו גבי המול ימול מילה ופריע' ופליגא אההיא דפ' הערל:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 17 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341