מזרחי · ויקרא · פרק 25 · פסוק 44

מאת הגוים הם יהיו לך לעבדים. אמר הם יהיו לך לעבדים במקום אתה תקנו עבד ואמה משני שממה שפתח בראש המקר' ועבדך ואמתך אשר יהיו לך נראה שלא בא לפרש אלא מאי זו אומה יהיו לך העבדים והשפחות אשר תשתמש בהם וא"כ צריך לסיים בו מאת הגוים אשר סביבותיכם יהיו לכם לעבדים לא מאת הגוים אשר סביבותיכם תקנו ולכן פי' שמלת תקנו פה הוא במקום יהיו לך כלומר תקנו מהם שיהיו לך לעבדי':

אשר סביבותיכם ולא שבתוך גבול ארצכם שהרי בהם אמרתי לא תחיה כל נשמ'. וקרא דאשר סביבותיכם בין בהשלימו בין בלא השלימו קמיירי דאף בלא השלימו זכריה' הקטני' וכל נקבותיהן קטנות וגדולות מותר לקיימן ופי' והכית את כל זכורה לפי חרב הגדולי' אבל הקטנים בכלל רק הנשים והטף הם שדרשו רז"ל והטף של זכרי' וכן מה שאמר לא שבתוך גבול ארצכם בין בהשלימו בין בלא השלימו קמיירי דפי' כי תקרב אל עיר וקראת אליה לשלום במלחמת הרשות הכתוב מדבר כדתני' בספרי' והביאו רש"י ז"ל שם בפס' כי תקרב ממה שפרש"י ז"ל ואם מבני התושבים הביאו מסביבותיהם לישא נשי' בארצכם וילדו להם הבן הולך אחר האב ואינו בכלל לא תחיה אלא מותר אתה לקנותו בעבד נר' שבני התושבים הם הבנים אשר נולדו מאותם שבאו מסביבותיכם דהיינו משאר האומות לגור בארץ ישראל להיות שם תושבים ואלו בת"כ שנו וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו אין לי אלא בניהם ובנותיהם הם עצמן מניין ת"ל מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם מת"ל מניין אתה אומר אחד מכל משפחות הארצות שבא על אחת מבנות הכנעני' וילדה ממנו בן מותר אתה לקנותו לעבד ת"ל וממשפחתם אשר עמכם הרי לך שמה שפרש"י ז"ל בפסוק וגם מבני התושבי' הוא הפירוש שפירשו בת"כ על פסוק וממשפחתם אשר עמכם אבל בקדושין בסוף פר' האומר משמע כדברי הרב דתניא מניין לאחד מן האומות שבא על כנענית והוליד בן שאתה רשאי לקנותו בעבד תלמוד לומר וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו ופירוש רש"י ז"ל תלמוד לומר וגם מבני התושבי' דלעיל מיניה כתיב ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם שאינן מז' אומו' תקנו עבד ואמה וסמיך ליה וגם מבני התושבים כלומר לא משאר אומות לבדם שאין בהם מערוב ז' עממים אלא אף מבניהם שמולידים התושבים הבאים לגור עמכם מהכנעניות מהם תקנו יכול אף הכנעני הבא על אחת מן האומות והוליד בן אתה רשאי לקנותו בעבד ת"ל אשר הולידו בארצכם מן הנולדים בארצכם ולא מן הגרים בארצכם ופרש"י ז"ל מן הנולדים בארצכם אשר הולידו בני שאר אומות מבנות ארצכם שלידתן בארצכם דהיינו אמותיכם ולא מן הגרי' בארצכם שהולידו בני ארצכם במקומו' אחרים מבנות שאר אומות ובאו הבנים לגור כאן אצל אבותם ולפי זה קרא דוממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם קרא יתירא היא דהא כבר כתו' לעיל מיניה וגם מבני התושבי' הגרים עמכם שבאו משאר האומות אשר סביבותיכם להיות תושבים בארצכם ונשאו נשים כנעניו' והולידו בארצכם מת"ל עוד וממשפחתם וגו' אשר הולידו בארצכם לא בא אלא לומר אשר הולידו בארצכם כדי למעט אותם שהולידו בני ארצכם במקומות אשר סביבותיכם דהיינו כנענים שהלכו במקומות שאר האומות ונשאו שם נשים והולידו בנים ואח"כ באו הבנים בארצכם שאינך רשאי לקנות מהם עבדים שהן בכלל לא תחיה:

מהם תקנו אותם תקנו. כדתני' בת"כ הם עצמם מניין ת"ל מהם תקנו משמע דפי' מהם אות' אך קשה למה לא פי' זה בפסוק ראשון והלא בת"כ בשניהן דרשו כן לכן נראה דרש"י ז"ל לא פי' זה פה רק מפני שאינו כתו' פה מהם תקנו עבד ואמה כדלעיל אלא מהם תקנו בלבד ולא פירש מהו הקנוי ולפיכך פי' מהם כמו אותם דהשת' תו לא בעי למכת' בתרי' מה הקנוי כדלעיל ואע"פ שרז"ל דרשו בשניה' יחד מהם כמו אותם רש"י ז"ל מנהגו תמיד להביא המדרשים הקרובים לפשוטו של מקרא ולהניח המדרשים הרחוקים מפשוטו של מקרא ולכן גבי מהם דלעיל דכת' בתריה עבד ואמה היה די במלת מהם תקנו אם פי' מהם אות' פי' אותו כמשמעו אבל גבי מהם דהכא שאינו כתוב אחריו עבד ואמה וא"א להיו' כמשמעו פי' מהם כמו אות':