ותאכלנה הוא סימן שתהא כל שמחת השבע נשכח' בימי הרעב. כי האכילה ואם היא מורה על הפוך המזון לעצם הנזון שהוא הויית הניזון הוא מורה גם כן על השחתת המזון שהוא השחתה והעלמה והרב ז"ל סובר שמה שהראו לו בחלומו שאכלו הפרו' הרעות את הטובו' איננו בבחינת הויית הנזון רק בבחינת השחתת המזון והעלמתו וראיתו מחלום השבלים שהראו לו שבלעו השבלי' הדקו' את השבלים הטובו' שאין מזה תועל' לבולע רק שהבלוע נשחת ונעלם מעיני כל חי ולכן גבי ונשכח כל השבע פי' הוא פתרון הבליע' ולא פתרון האכילה מפני שמשם לקח הראיה על ותאכלנה שמורה על השחתת המזון ולא על הויית הניזון ואלו גבי ולא יודע השבע פי' שהוא פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה הכתוב בפרות ולכן צדקו בזה דברי הרב ז"ל ולא כמו שפי' הרמב"ן ז"ל שותאכלנה מורה על הויית הניזון והוא סימן שיאכלו שנות הרעב את שנות השבע ודחה את דברי הרב שאמר ונשכח כל השבע הוא פתרון הבליעה:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 41 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341