אף הילד שם על שכמה. דקרא דואת הילד אדסמיך ליה קאי ולא על ויתן אל הגר משום דמותשלך את הילד משמע דעד השתא על שכמה הוה דליכא למימר כשראת' אותו חולה נשאתו על שכמה וכשנתחזק חוליו השליכתו מעל שכמה דאם כן ה"ל למכתב ברישא ותשאהו על שכמה ואחר כך ותשלך את הילד:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 21 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שהכניסה בו שרה עין הרע ואחזתו חמה. והא דאמרינן בפ' הפועלים עד יעקב לא הוה חולשא צ"ל דמיירי בחולשא דבידי שמים אבל חולשא דע"י אדם הוה אבל אין לומר דהתם בחולשא דמיתה קא מיירי אבל חולשא שאינה של מיתה הוה שהרי אמרו עד דאתא אלישע לא הוה דחליש ואיתפח אתא אלישע בעא רחמי ואיתפח:
חזרה לגילולי בית אביה. בב"ר וכר' ברכיה דאמר מאי כמטחוי קשת כמטחת דברים כלפי מעלה אתמול אמרת הרבה ארבה את זרעך ועכשיו הוא מת בצמא דאל"כ ותתע ותלך במדבר באר שבע מיבעי ליה מאי ותתע אלא עכ"ל דלאו בתעות דדרך קא מיירי אלא בתעות דעבודת כוכבים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341