כל אסיפה ע"י קריאה היא. לפיכך כתוב יקראו במקום יאספו ולבי מגמגם בזה שא"כ היה לו לכתוב יקראו הקו"ף בקמ"ץ והרי"ש בצר"י מבנין נפעל שאז יהיה במקום יאספו הנופל בפירוש המקרא הזה מבנין נפעל כי פי' עמים הר יקראו השבטים אל הר המוריה יאספו מעצמה לא שזבולין ויששכר הם המאספים אותם והקוראים אותם אך איני יודע מה ענין אסיפת השבטים אל הר המוריה בתוך ברכתן של יששכר וזבולן:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 33 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק. אע"פ ששם זובחים זבחיהם בכל ימות השנה הוכרח לפרש פה ושם יזבחו ברגלים מפני שעמים הר יקראו מורה על אסיפת השבטים בכללם ואין זה אלא ברגלים:
כי שפע ימים יינקו יששכר וזבולון. הנזכרים בראש הפרשה לא השבטים באסיפתן להר המוריה הסמוכים לו:
ושפוני טמוני חול כסויי טמוני חול טרית וחלזון וזכוכיות לבנה היוצאים מן הים ומן החול כדתני רב יוסף בפ"ק דמגלה שפוני זה חלזון עמוני זו טרית חול זו זכוכית לבנה ופרש"י חלזון דג עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים טרית דג שקורין טונינ"א זכוכית לבנה היוצא מן החול כדאמרי' ביציאות השבת חול של זבולן חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה ופי' היוצאים מן הים ומן החול החלזון והטרית מן הים והזכוכית לבנה מן החול:
ובחלקו של זבולן היה כמו שאמרו במסכ' מגלה זבולון עם חרף נפשו למות. מה טעם משום דנפתלי על מרומי שדה אמר זבולון לפני הב"ה רבו' של עולם לאחי נתתי ארצות ולי נתת ימים ונהרות אמר לו כולן צריכין לך ע"י חלזון שנא' ושפוני טמוני חול פי' כל הארץ צריכין לך ע"י החלזון שיוצא בחלקך כדי לצבוע ממנו התכלת של ציצית אלמא חלזון בחלקו של זבולון היה והיינו דתני רב יוסף כו' כדלעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341