אך את מטה לוי לא תפקוד וגו' כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו ד"א צפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר אמר אל יהי' אלו בכלל לפי שהם שלי שלא טעו בעגל. ופי' להיות נמנה לבדו אינו ר"ל שיהיה הסך של שאר כל השבטים סך אחד לעצמו והסך של שבט לוי סך אחד לעצמו ולא שיכלול גם הסך של שבט לוי עם שאר השבטים בסך אחד שהרי אין המנין של שאר השבטים כמנין שבט לוי שמנין שאר כל השבטים הוא מבן עשרים שנה ומעלה ומנין שבט לוי הוא מבן חדש ומעלה ולא יתכן שיכלול שניהם בסך אחד ואיך אפשר לומר שמפני שהוא לגיון של מלך הוא כדאי וראוי להיות נמנה לבדו דמשמע שלולא זה היה כולל שניהם בסך אחד ועוד מאי האי דקאמר ד"א צפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר אמר אל יהיו אלו בכלל והלא אף על פי שיהיו בסך אחד עמהם כיון שהגזירה היתה לאותן שהיו מבן עשרים שנה ומעלה ואלה לא נמנו רק מבן חדש ומעלה אע"פי שיהיו כלם בסך אחד אין הגזרה שולטת בהם אלא הכי פירושא שמפני דהוא לגיון של מלך אין ראוי שיהיה מנינם מבן כ' שנה ומעלה כמנין שאר השבטים ולכן מנה שאר השבטים מבני כ' שנה ומעלה ושבט לוי מבן חדש ומעלה שבזה יהיה נבדל שבט לוי משאר השבטים ונהיה שבט לוי מין בפני עצמו ושאר השבטים מין בפני עצמן והשתא אתיא שפיר האי דקאמר ד"א צפה הב"ה כו' שאלו היה מנין שבט לוי מבן כ' שנה ומעלה כשאר השבטים היו נכלל גם הם בכלל הגזרה אף אם היו השבטים סך לעצמן ושבט לוי סך לעצמו ולפי זה יהיה פי' אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל באותו מין שפקדת את ישראל דהיינו מבן כ' שנה ומעלה אבל מה שאמר לפי שהם שלי שלא טעו בעגל לא הבינותיו כי היה לו לומר שלא טעו בדברי המרגלים שבעבורם היתה הגזרה ושמא י"ל שגם הלוים טעו בדברי המרגלים ועם כל זה לא הענישם מפני שלא טעו בעגל אבל שאר השבטים שטעו בשניהם יחד בדברי המרגלים וגם בעגל נגזרה בהם הגזרה של ארבעים שנה ולא על הלוים וזה שאמר הכתוב תשאו את עונותיכם מ' שנה ופרש"י ולא נאמר תשאו את עונכם שתי עונות של עגל ושל תלונות המרגלי' שהרי מ' שנה עמדו ישר' במדבר משיצאו ישראל ממצרים א"כ גם השנה הראשונה בכלל הגזרה היא ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים משמע שמשעשו העגל עלתה גזרה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתן וזה שאמר וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליה' חטאת זו אבל הלוים שלא חטאו בעגל ולא עלתה גזרה זו במחשב' עליה' אין לגזור עליה' עכשיו בעבור עון התלונה לבדה לפיכך תלה הדבר בעגל ואמר לפי שהם שלי שלא טעו בעגל:
קריאה במקור
מזרחי · במדבר · פרק 1 · פסוק 49
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341