מזרחי · ויקרא · פרק 5 · פסוק 8

ולא יבדיל אינו מולק אלא סימן אחד. כדתניא בחולין בפרק קמא כיצד מולקין חטאת העוף חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר עד שמגיע לוושט או לקנה הגיע לוושט או לקנה חותך סימן אחד או רובו ובעולה שנים או רוב שנים ופרש"י משום דכיון דכתיב ביה ולא יבדיל ועוף הכשרו בסימן אחד כל מה דעביד טפי מהכשר הבדלה היא וכל הסימן הזה מצות שחיטה בעוף לכתחלה הילכך במליקה כי מליק לכוליה סימן לאו הבדלה היא אבל אסימן שני אפילו מצוה לכתחלה ליכא כדתניא לחייבו בשני סימנין אי אפשר שכבר הוקש לדגים והוא טעם יפה אלא שהתוספות הקשו לפירושו מריש פרק השוחט דתנן השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה ופריך בגמרא השוחט דיעבד אין לכתחלה לא עד כמה לשחוט וליזיל ומשני אי בעית אימא אאחד בעוף קאי האי דקתני לכתחלה לא דלכתחלה אצרכוה רבנן תרוייהו משום הרחקה לעבירה דילמא לא אתי למעבד רובא דחד ואי בעית אימא ארובו של אחד כמוהו קאי אלמא לכתחלה צריך לשחוט שני הסימנין אפילו בעוף ופירשו הם הטעם כיון דבדיעבד לא בעינן שחיטה בסימן שני שייך בו הבדלה אבל במיעוט הנשא' בסימן ראשון לא חיישינן כיון דבעי שחיטה רוב אותו סימן ומה שאמר אינו מולק אלא סימן אחד איני יודע אם אינו צריך למלוק אלא סימן אחד הוא דקאמר אבל אם רצה למלוק שני הסימנין הרשות בידו דס"ל דקרא דולא יבדיל אין צריך להבדיל קאמר כדאיתא בזבחים פרק קדשי הקדשים דאמר רבי שמעון בן אליקים משום רבי אלעזר בן פדת משום רבי אלעזר בן שמוע אומר היה רבי אלעזר ברבי שמעון שמעתי שמבדילין בחטאת העוף ומאי לא יבדיל אין צריך להבדיל אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי אלא מעתה גבי בור דכתיב ולא יכסנו הכי נמי דאין צריך לכסות הכי השתא התם כיון דכתיב בעל הבור ישלם עילויה הוא דרמי לכסויי אבל הכא מכדי כתיב בעולת העוף בויקרא והקריבו וחלק הכתוב בין חטאת העוף לעולת העוף לומר שחטאת העוף בלא יבדיל ואין עולת העוף בלא יבדיל מכאן שעולת העוף בהבדלה כדאיתא בהכל שוחטין ואי קרא דלא יבדיל אזהרה הוא היכי נפקא לן בעולה מקרא דוהקריבו דצריך הבדלה הא לא נפיק מקרא דוהקריבו דמחלק עולת העוף מחטאת העוף אלא דהתם מוזהר שלא יבדיל והכא אינו מוזהר שלא יבדיל אבל לא שטעון הבדלה אלא עכ"ל דקרא דולא יבדיל אין צריך להבדיל הוא דקאמר דהשתא נפקא לן מקרא דוהקריבו דבחטאת העוף אין צריך הבדלה ובעולת העוף צריך הבדלה או אינו רשאי למלוק אלא סימן אחד הוא דקאמר דס"ל דקרא דולא יבדיל אינו רשאי להבדיל קאמר כדתניא בת"כ לא יבדיל ואם הבדיל פסול ועולת העוף דבעיא הבדלה נפקא ליה מומלק והקטיר כדתניא בת"כ מה הקטרה הראש בעצמו כו' ומייתי לה רש"י לעיל בפסוק ומלק והקטיר ושם פירשתיו:

עורף הוא גובה הראש המשפע לצד הצואר מול עורף מול הרואה את העורף והוא אורך כל אחורי הצואר. וכבר פירשתיו בפרשת ומלק את ראשו דעולת העוף ע"ש: