לא קבל דבריו של ראובן. במה שאמר אם שני בני תמית וגו' עד שיסור מהפחד של שמא ימכרוהו או יהרגוהו כיוסף ומשום הכי אמר לא ירד בני עמכם מפני שאמר בכור זה שוטה הוא כו' אבל לא שקבל דבריו וסר מפחד של שמא יהרגוהו ועם כל זה אמר לא ירד בני עמכם מפני הפחד של וקרהו אסון שבזה אין דברי ראובן מועילים כלום דאם כן כשאמר לו יהודה אנכי אערבנו למה לא טען הפחד של וקרהו אסון אלא עכ"ל שמה שאמר לא ירד בני עמכם אינו אלא מפני שלא קבל דבריו של ראובן וטענת וקרהו אסון דחייה בעלמא היא שלא רצה לביישו לומר שאינו מקבל דבריו וכך אמרו בב"ר ויאמר לא ירד בני עמכם ר' חנניא ור' מרינוס אמרו דבר אחד בשם ר' אבא סוראה בשעה שהיה אדם אומר דבר נכון לפני רבי טרפון היה אומר כפתור ופרח ובשעה שהיה אומר דבר של בטלה היה אומר לא ירד בני עמכם ומפני שטענת וקרהו אסון אינה אלא דחייה בעלמא לא פי' בה רש"י ז"ל כלום אבל גבי ספור יהודה ליוסף שהיה מספר אותה על דרך האמת הוצרך לפרש שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 42 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341