מזרחי · ויקרא · פרק 5 · פסוק 13

מאחת מאלה מאחת משלש כפרות האמורות בענין או בעשירות או בדלות או בדלי דלות ומת"ל שיכול החמורין שבהם יהו בכבש' או שעירה והקלין יהיו בעוף והקלין שבקלין יהיו בעשירית האיפה ת"ל מאחת מאלה להשוות קלין לחמורין לכבשה ושעירה אם השיגה ידם ואת החמורין לקלים לעשירית האיפה בדלי דלות. בת"כ והכי פירושא מפני שנאמרו בפרשה הזאת ג' מיני חטאות חמורה והיא טומאת מקדש וקדשיו שזדונו בכרת וקלה והיא שבועת העדות שאין זדונה בכרת אבל השווה בה הכתוב המזיד לשוגג דת"ר בכלן נאמר ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם לחייב על המזיד כשוגג וקלה שבקלה והיא שבועת בטוי שאין זדונה בכרת גם לא השוה בה המזיד לשוגג וג' מיני כפרות האחת כשבה או שעירה השנית שתי תורים או שני בני יונה השלישית עשירית האיפה סלת יכול על החמורין שבהן שהיא טומאת מקדש וקדשיו יביא הכפרה הגדולה שהיא הכשבה או שעירה ועל הקלין שהיא שבועת העדות יביא השתי תורים או שני בני יונה ועל הקלי קלין שהיא שבועת בטוי יביא עשירית האיפ' סלת והא דכתיב ואם לא תגיע ידו די שה והביא שתי תורים או שני בני יונה ואם לא תשיג ידו לשתי תורים או לשני בני יונה והביא עשירית האיפה דמשמע דבאותו חטא עצמו שמביא העשיר הכשבה או שעירה יביא העני במקומה שתי תורים או שני בני יונה והיותר עני עשירית האיפה סלת היינו מפרשים ואם לא תגיע ידו שלא נגעה ידו במעל שחייב בעבורו להביא כשבה או שעירה אלא במעל אחר קל ממנו יביא שתי תורים או שני בני יונה ואם לא הגיעה ידו במעל שיתחייב בעבורו להביא ב' תורים או ב' בני יונה אלא במעל קל ממנו יביא עשירית האיפה סלת לפיכך הוצרך הכתוב לפרש על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה לומר שבאי זה חטא שחטא מאלה הג' חטאות חייב להביא העשיר כשבה או שעירה והדל שתי תורים או שני בני יונה והדלי דלים עשירית האיפה סלת שכל הג' חטאות הן שוין בקרבן ואם תאמר בלאו האי קרא דאשר חטא מאחת מאלה הא כתיב קרא אחרינא לעיל מיניה והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה והביא את אשמו ליי' וגו' כשבה או עשירית עזים אלמא הושוו בה הקלים לחמורים י"ל דאי מההוא קרא ה"א דההוא דאחת מאלה אוהתודה לחודיה קאי שאם יאשם בשום אחת מג' חטאות צריך להתודות אבל קרא דוהביא את אשמו ליי' על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן וגו' אחטאתו חמורה דטומאת מקדש וקדשיו לחודיה קאי שמפני שהוא חטא חמור יותר מכל הג' חטאות יביא כפרה גדולה יותר מכלן ואם לא הגיעה ידו במעל ההוא אלא בחטא אחר שהוא יותר קל ממנו שהוא חטא שבועת העדות יביא כפרה שתי תורים או שני בני יונה ואם לא הגיעה ידו במעל הזה אלא בחטא אחר שהוא יותר קל ממנו שהוא חטאת שבועת בטוי שפתים יביא כפרתו עשירית האיפה סלת השתא דחזר וכתב וקמץ הכהן ממנו מלא קומצו וגו' וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה דמשמע דהאי מאחת מאלה אכפרה קאי למדנו שכל הג' חטאות הושוו בכפרה אחת הקלין לחמורין:

והיתה לכהן למנחה ללמד על מנחת חוטא שיהיו שיריה נאכלין. ופירוש כמנחה כמנחת נדבה הכתובה לעיל שכל המנחות של נדבה שיריהן נאכלין לכהנים:

ורז"ל דרשו והיתה לכהן ואם חוטא זה כהן הוא תהי כשאר נדבת מנתת כהן שהיא בכליל תהיה לא תאכל. כדתני' בת"כ ומייתי לה בפ' אלו מנחות והיתה לכהן כמנחה הרי היא לו כמנחת נדבתו מה מנחת נדבתו אינה נאכלת אף עשירית האיפה שלו לא תאכל והכי דרשינן לה והיתה לכהן מנחה זו שהיא מנחת חוטא לכהן כמנחה דהאי לכהן נדרש לפניו ולאחריו כלומר אם תהיה המנחה הזאת של חוטא לכהן תהיה לכהן כמנחה פי' כמנחתו של כהן שתהא מנחת חובתו כמנחת נדבתו: