מזרחי · ויקרא · פרק 19 · פסוק 30

את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אע"פ שאני מזהירכ' על המקדש את שבתותי תשמורו שאין בנין בית המקדש דוחה שבת. כדתני' ביבמות בפ"ק יכול יהא בנין בית המקדש דוחה שבת ת"ל את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו כלכם חייבים בכבודי מדקתני הכא כולכם חייבים בכבודי כדקתני גבי איש אמו ואביו תיראו יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת תלמוד לומר איש אמו כו' כולכם חייבים בכבודי והתם פרש"י ז"ל דמסיפיה דקרא דאני' יי' אלהיכם קא דריש ליה משמע דהכא נמי מסיפיה דקרא דאני יי' אלהיכם הוא דקא דריש ליה וכן כתבו התוספו' בהדיא וקשה דבשלמא גבי כבוד אב ואם אצטריך קרא דאני אלהיכם משום דאי לאו קרא דאני יי' אלהיכם הוה אמינא שיהא כבוד אב ואם דוחה שבת איבעית אימא מדאקדים כבוד אב ואם לשמירת שבת דומיא דקדימת שבת למלאכת המשכן דדייקינן מינה ששמירת שבת דוחה מלאכת המשכן כדפרש"י בפרשת ויקהל ואי בעית אימא משום דמורא אב ואם הוקש למוראו של מקום אלא הכא למה לי קרא דאני ה' אלהיכם תיפוק לי מדאקדים שמירת שבת למורא המקדש מכלל דשבת דוחה בנין המקדש ושמא יש לומר דאצטריך קרא דאני ה' אלהיכם משום דאי לאו קרא דאני ה' אלהיכם ה"א כיון דגבי מורא אב ואם כתיב אני ה' אלהיכם לומר שמוראי גדול ממורא אב ואם והכא לא כתיב אני ה' אלהיכם שמע מינה שאין לדרוש כאן מוראי גדול ממורא המקדש אלא בנין בית המקדש דוחה שבת אי נמי שמא יש לחלק בין קדימת פרשת שבת לפרשת משכן ובין קדימת אזהרת שבת לאזהרת מורא המקדש שאין ללמוד מזה מי דוחה את מי לפיכך כתב אני ה' אלהיכם לומר שמוראי גדול ממורא המקדש וא"ת מהי תיתי דאתי עשה ודתי לא תעשה ועשה דאצטריך קרא דאת שבתותי תשמורו לומר דלא אתי עשה דועשו לי מקדש ודחי עשה ולא תעשה דשבת נהי דאשכחן דאתי עשה ודחי לא תעשה גרידא לא תעשה ועשה היכא אשכחן דדחי דהי תיתי מיניה אי ממילה מה למילה שכן נכרתו עליה י"ג בריתו' אי מפסח מה לפסח שכן כרת אי מתמיד מה לתמיד שכן ישנו לפני הדבור ואי ממילה ופסח שכן כרת אי ממילה ותמיד שכן ישנו לפני הדבור אי מכלהו שכן ישנן לפני הדבור ושמא יש לומר דה"א תיתי משאר קרבנות דדחו שבת כדדרשינן בפרק כיצד צולין מבמועדו אפילו עומר ושתי הלחם שהן צורך גבוה ואתו עשה דידהו ודחי לא תעשה ועשה דשבת אף מקדש שהוא צורך גבוה תיתי עשה דידיה ולידחי לא תעשה ועשה דשבת קמשמע לן אי נמי אי לאו קרא דאני יי' אליהיכם דהכא ה"א מדאצטריך קרא דאני יי' אלהיכם דגבי כבוד אב ואם לומר דלא אתי עשה דכבוד אב ואם ודוחה עשה ולא תעשה דשבת מכלל דבעלמא אתי עשה ודחי לא תעשה ועשה ואתי עשה דבנין בית המקדש ודחי לא תעשה ועשה דשבת קמשמע לן קרא דאני יי' אלהיכם דהכא לומר לך דלא אתי עשה דבנין בית המקדש ודחי עשה ולא תעשה דשבת ומאלה הטעמים עצמן הוצרך להקדים פרשת שבת לפרשת משכן בפרשת ויקהל גם לכתוב בפרשת כי תשא אך את שבתותי תשמורו דהוי מיעוטא אחר מלאכת המשכן למעט שבת דמלאכת המשכן לא דחי שבת אף על גב דמלאכת המשכן עשה גרידא ושבת עשה ולא תעשה אבל אין לפרש כדפירש רבינו ישעיה הראשון בפירוש ת"כ דקרא דאני יי' אלהיכם דהכא לא אתא אלא למעוטי לאו דמחמר לומר שאין בנין בית המקדש דוחה שבת אפילו בלאו דמחמר דאף על גב דמחמר אין בו אלא לאו גרידא וס"ד אמינא דאתי עשה דבנין בית המקדש ודחי ליה אפילו הכי אתא קרא דאני ה' אלהיכם לומר לך דאף על גב דבעלמא אתי עשה ודחי לא תעשה גרידא הכי לא דחי משום דשאני לאי דשבת דחמירי מפני כי דבריו אלה כבר נדחו בפ"ק דיבמות ואמרו ואפילו הכי לא דתי אלא דק"ל דאתי עשה ודחי לא תעשה לגמר מהכא דלא דחי וכי תימא שאני לאוי דשבת דחמירי והא תנא בעלמא קאי ולא קפריך דתניא יכול אמר לו אביו הטמא או שאמר לו אל תחזיר אבידה יכול ישמע לו תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כלכם חייבים בכבודי ולא פרכינן שאני לאוי דשבת דחמירי וחזרו ואמרו אלא לעולם בבונה וסותר ושאני הכא דאיכא הכשר מצוה כדפרש"י ואף לפירוש התוספות שפירשו לעולם בלאו דמחמר ושאני הכא דאיכא הכשר מצוה לא ה"ל למימר שאני לאוי דשבת דחמירי שכבר נדחה החלוק הזה ובא במקומו שאני הכשר מצוה: