מזרחי · דברים · פרק 23 · פסוק 11

ואסור ליכנס למחנה לויה וכ"ש למחנה שכינה. בספרי ומייתי לה בפסחים בפ' אל דברים ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה לויה לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה שכינה ופרש"י ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה לויה וכשבא לצאת הימנה אל יכנס למחנה שכינה ואי לא כתיבי שתי מחנות הוה מוקמינן לה בעומד במחנה שכינה ומצריכו לצאת הימנה אבל עומד במחנה לויה אינו משתלח השתא דכתיבי שתי מחנות הכי מתוקמא על כרחיך מתקיף ליה רבינא אימא אידי ואידי למחנה שכינה ולעבור עליו בעשה ולא תעשה אם כן לימא קרא ולא יבא אל תוך המחנה למה לי ליתן לו מחנה אחרת פירוש נימא קרא ויצא אל מחוץ למתנה ולא יבא אל תוך ולשתוק מהמחנה השתא דכתיב המחנה ש"מ ליתן לו מחנה אחרת שיהא אסור ליכנס אף למחנה לויה ואם תאמר אי הכי מהיכא קא דייק רש"י לומר ויצא אל מחוץ למחנה זו מלות עשה ולא יבא אל תוך המחנה זו מצות לא תעשה הא מדקאמר תלמוד' אימ' אידי ואידי למחנה שכינה ולעבור עליו בעשה ולא תעשה מכלל דאי דרשינן להו לשתי מתנות תו ליכא למדרשינהו לעבור בעשה ולא תעשה משום דחד מנייהו מיירי למחנה שכינה וחד למחנה לויה וכיון שאין שני המקראות הללו אל מחנה אחת היאך ידרשו אותם לעבור בעשה ולא תעשה ושמא יש לומר דמכיון דחייבה תורה לא תעשה על הנכנס למחנה לוייה למדנו שהנכנס במחנה שכינה עובר בעשה דויצא אל מחוץ למחנה שכינה ובלא תעשה דלא יבא אל תוך המחנה לויה וכל שכן תוך מחנה שכינה וליכא למימר הכא אין מזהירין מן הדין דמחנה שכינה ומחנה לויה תרוייהו משום קדושתה של שכינה הוא וכחד ממנה חשיבי להו והא דאמרינן אין מזהירין מן הדין אינו אלא כמו ק"ו דבתו מבת בתו שהן גופות מתחלפות וכיוצא בו אבל קל וחומר דמחנה שכינה ממחנה לויה הוי דומיא דונגע בקצהו אפי' בקצהו ק"ו בגוף ההר עצמו שהקצה וגוף ההר עצמו תרוייהו חד גופא הוו וקדושתה של שכינה שורה על ההר כלו וזהו שכתב רש"י ז"ל ואסור ליכנס למחנה לויה וכ"ש למחנה שכינה שהיה לו לכתוב ואסור ליכנס למחנה לויה ולמחנה שכינה אם היו שני המקראות הללו דויצא ולא יבא בשתי מחנות חד במחנה שכינה וחד במחנה לויה למה כתב וכ"ש למחנה שכינה אלא עכ"ל כדפרישית שאע"פ שמחנה שכינה הוא בפירוש במצות עשה מכל מקום לענין לא תעשה אינו אלא במכ"ש א"נ רש"י ז"ל כת"ק דרבי שמעון ה"ל דדריש קראי דויצא ולא יבא תרוייהו במחנה אח' ודריש ויצא זו מצות עשה ולא יבא זו מצות לא תעשה וההיא אתקפתא דרבינא דפריך אימא אידי ואידי למחנה שכינה ונעבור עליו בעשה ולא תעשה אינה אלא לר' שמעון דקתני ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה לויה לא יבא אל תוך המחנה זו מחנה שכינה ותרי מחנות הוו והא דכתב רש"י ואסור ליכנס למחנה לויה וכל שכן למחנה שכינה הוא משום דסבירא ליה דת"ק דר' שמעון במחנה לויה דריש להו: