גשו נא אלי ראה נסוגים לאחוריהם אמר עכשיו אתי נכלמים קרא אותם בלשון רכה ותחנונים והראה להם שהוא מהול. לא שמעתי פירושו כי אם נאמר שאומרו ראה אותם נסוגים לאחוריהם הוציא אותו ממלת גשו נא מכלל שהיו נסוגים לאחוריהם אם כן זה שחזר ואמר קרא אותם והראה להם שהוא מהול מהיכן הוציאו אם ממלת גשו נא דמשמע שיתקרבו אליו יותר ממקום מעמדם הראשון הרי כבר פירש ההגשה הזאת שהיא הפך הנסיגה לאחור לא שיתקרבו אליו יותר ממקום מעמדם הראשון אבל בב"ר לא אמרו אלא ולא האמינו לו עד שפרע עצמו והראה להם מילתו. ואיכא למימר דממלת גשו נא הוא דקא דייקי לה דס"ל דפי' גשו נא הוא שיתקרבו אליו יותר ממקום מעמדם הראשון ואין זה אלא כדי שיראה להם מילתו דאל"כ מה צורך להתקרבות הנוסף הזה והא דנקט בלישניה בלשון רכה ולא בלשון בקשה כמאמר רז"ל בכל מקום אין נא אלא לשון בקשה משום דלא שייך הכא לשון בקשה אלא לשון רכה שהוא הפיוס ומפני שפירש המלה מלשון בקשה לא מלשון פיוס הוכרח לומר שתי מלות רכה ותחנונים תחנונים כפירוש המלה ורכה כפי המכוון:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 45 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341