אם ענה תענה אותו הרי זה מקרא קצר גזם ולא פי' ענשו כמו לכן כל הורג קין כו'. פי' אלו היה כתוב אם ענה תענה אותו אם צעוק יצעק אלי כו' היה כלו דבור אחד שאם תענה אותו הנה אם יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו אבל עכשיו שכתוב כי אם צעוק יצעק אלי שמלת כי היא נתינת טעם לדבור הקודם עכ"ל שהדבור הראשון הוא דבור חסר ומקר' קצר וכאילו אמר אם ענה תענה אותו סופך ללקות עליו ונתן טעם בזה ואמר מפני שאם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו. וחרה אפי וגו' וכמוהו לכן כל הורג קין מקרא קצר הוא וכאילו אמר לכן כל הורג קין אעשה לו כך וכך עונש כי לא יתכן שיהיה דבק עם שבעתי' יוקם מפני שזה מור' על נקמת הבל מקין לא על נקמת קין מהורגו כמבואר בדברי למך לנשיו ועוד שאין זה תשובה למאמר והיה כל מוצאי יהרגני דאדרבה הוא סבת כל מוצאו יהרגהו מאחר שלא יוקם עד סוף שבעה דורות. והרמב"ן ז"ל כתב ואיננו נכון כי קשה בעיניו שיהיה ממקר' קצר בחסרון גדול כזה שאינו בכח המאמר כלל והוכרח לפרש לכן כל הורג קין שבעתים יוקם כל אשר יהרוג את קין שבעתים ממנו כי אעני' ההורג אותו שבע על חטאתו ועניין למך לנשיו הוא דבר לא הוזכר בכתוב בביאור ולכן הוסיף לומר גם העד שהביא לא יעיד כן וזה רחוק מאד שיזכיר הכתוב במאמר למך לנשיו לשון שבעתים יוקם קין שאינו מלשון שבעתים יוקם הכתוב למעלה ועוד מה יעשה בפסוק ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצנור שקצר הכתוב ולא פי' מה יעשה לו וכאילו אמר כל מכה יבוסי ויגע בצנור אעשנו כאש ושר כמו שפירש בדברי הימים כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לרא' ולשר שזה החסרון אינו בכח המאמר כלל ועוד למה הוקשה בעיניו זה יותר ממה שפי' בפסוק אני ה' שכשהוא אומר אצל קיום מצות הוא כאלו אמר אני ה' נאמן לשלם שכר טוב וכשהוא אומר אצל עונש הוא כאילו אמר אני ה' נאמן ליפרע ואם ישיב בזה שמנהג לשון הקדש הוא לומר הגזום או ההבטחה בלשון אני ופירושו אני הוא שמנהגי תמיד לשלם שכר טוב למקיימי מצותי או אני הוא שמנהגי ליפרע מעוברי רצוני ואין זה צריך להיות בכח המאמר נשיב גם אנחנו בזה שמנהג לשון הקד' הוא לומר הגזום וההבטחה בלשון אם תעשה כך שכאשר לא יבא אחריו דבור דבק עמו יהיה פירושו אם תעשה כך אעשה כך אם לטובה כמו כל מכה יבוסי שפירושו אם תעשה כך שתכה היבוסי אעשה כך שתהיה לראש' ולש' ואם לרעה כמו כל הורג קין שפירושו אם תעשה כך שתהרוג את קין אעשה כך שאביא עליך עונש כך וכך ולא פי' ענשו וכן אם ענה תענה אותו אם תעשה כך שתענה האלמנה או היתום אעשה כך שאענישך בעבורם ולא פירש ענשו כאן ונתפרש אחר זה באם צעוק יצעק אלי:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 22 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341