מזרחי · ויקרא · פרק 27 · פסוק 18

ואם אחר היובל יקדיש וכן אם הקדיש משנת היובל ונשתהת ביד הגזבר ובא זה לגאלה אחר היובל וחשב לו את הכסף כו'. פי' מה שאמר הכתוב ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל ולא שיתן כל הנ' שקל כסף האמורים בפרשה לאו דוקא כשהיה ההקדש מאוחר משנת היובל אלא גם אם היה ההקדש משעבר' שנת היובל מיד אלא שהגואל שבא לגאלה לא בא אחר שנת היובל מיד אלא אחר כמה שנים משהקדישה אינו נותן כל הנ' שקל האמורים בפרשה אלא שיחשב לו את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל כו' והכתוב כתב האחד וה"ה גם האחר ולפי זה הנ' שקל כסף האמורי' בפרשה אינו נותן אותם הגואל שבא לגאלה אלא כשהיה ההקדש והגאולה שניהם יחד אחר שעברה שנת היובל מיד ולפיכך צריך לפרש דמיד דלעיל אכולה מילתא קאי על ההקדש ועל הגאולה:

ונגרע מערכך מניין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון. לא מניין השנים שמשנת הפדיון עד שנת היובל שהם השנים הנותרות עד שנת היובל הכתובי' לעיל מיניה שא"כ יהיו אלה נגרעי' מערך הנ' שקל כסף שהוא השווי של המ"ט שני' שמשנת היובל עד היובל הבא ויתן כפי מניין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון וא"א לומר כן שהרי מה שצריך הגואל לתת אינו אלא כפי מניין השנים שמשנת הפדיון עד שנת היובל שהוא אוכל את פירותיו לא כפי מניין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון שאינו אוכל את פירותיו וא"ת אי' הכי למה לי קרא דנגרע מערכך והלא ממ"ש וחשב לו הכהן את הכסף על פי השני' הנותרות עד שנת היובל למדנו שמניין השני' שמשנ' היובל עד שנת הפדיון הוא נגרע מערכך החמשי' שקל כסף של המ"ט שני' י"ל דהאי ונגרע מערכך אינו אלא המתחייב ממאמר וחשב לו הכהן את הכסף על פי השני' הנותרות עד שנת היובל כאילו אמר וחשב לו הכהן שבזה יהיה מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון נגרע מערך החמשים שקלים: