מזרחי · בראשית · פרק 37 · פסוק 33

כתונת בני היא זו. והרי זה מקרא קצר שחסר היא זו כי בזולת זה אין מובן לו:

חיה רעה אכלתהו סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר. ב"ר דאם לא כן בטרוף טורף סגי כמאמר יהודה ויאמר עבדך אבינו אלינו ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף:

ושתפוהו להקב"ה עמהם. תנחומא פי' שהיו מקובלים מאבותיהם שעתידים שירדו ע"י מכירת אחד מן השבטים במצרים וכיון שכן בודאי לא יגלה הקב"ה זה הסוד כי אם יגלה היסוד ישלח אביו לפדותו משם ולא תתקיים גזרת בין הבתרים וזהו שדרשו רז"ל גבי מעמק חברון מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון שפירושו שמפני העצה של אותו צדיק שנגזרה עליו גזרת בין הבתרים נתגלגלו כל אלו שעברו על יוסף הצדיק וכיון שכל אלו לא נעשו אלא כדי שתתקיים גזרת בין הבתרים אי אפשר שיגלה הסוד אלא שילך הוא וכל יוצאי יריכו במצרים ותתקיים הגזרה של ועבדום וענו אותם ומכיון שידעו הסכמתו יתב' בחרם אין לך שתוף גדול מזה וזה שכתב רש"י אבל יצחק היה יודע שהוא חי אבל אמר היאך אגלה והקב"ה אינו רוצה לגלות לו ולא אמר והקב"ה מושבע שלא לגלות לו ומה שאמר ולמה לא גלה לו הב"ה לפי שהחרימו את כל מי שיגלה ושתפוהו להב"ה באותו החרם פירושו לפי שנשתתף הב"ה באותו החרם שהחרימו את כל מי שיגלה הרי הוא כמושבע שלא יגלה והראיה על זה הפירוש שהרי כשראו שבשליחות יוסף לאביו לרדת למצרים מתקיימת בה גזרת בין הבתרים גלו הסוד ליעקב אביהם בלתי שיתירו החרם והאיך הותר להם לגלות הסוד אם לא מפני שהחרם לא היה אלא מפני הגזרה וכשנתקיימה הגזרה בטל החרם מעקרו: