מזרחי · במדבר · פרק 16 · פסוק 30

ואם בריאה חדשה יברא יי' להמיתם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה ומה היא הבריאה ופצתה וכו' אז וידעתם כי נאצו הם הב"ה ואני מפי הגבור' אמרתי תקן בזה כמה ענייני' שהו' פירש שאין פי' הבריאה הזאת כפי' הבריאה בכל מקום שפירושה שנברא דבר שעדיין לא נברא כמוהו כי כתו' אין כל חדש תחת השמש ועוד שלא נברא בו שום דבר חדש רק שהפועל הזה שנהי' פה להמית אדם במית' כזו שלא מת בה אדם עד הנה היא בריאה חדשה וזה הוא שהוסיף מלת חדשה להורות שהפעולה היא חדשה לא שהנברא הוא חדש ופירש עוד ומה היא הבריאה ופצתה כאילו אמר ואם בריאה יברא יי' שפצתה האדמה את פיה לא שהבריא' לחוד ופצתה לחוד כפי המובן מהל' אח"כ אמר אז וידעתם להורות שמלת וידעתם נשוא המאמר והוי"ו כוי"ו ונתתי גשמיכ' בעתם שהוי"ו בהם אינו רק להפוך העתיד עבר והעבר עתיד לא לחבור ומפני שצריך הוי"ו להפוך העבר לעתיד ואינו נוסף לגמרי כ' אז וידעתם לא אז תדעו גם הוסיף אחר כי נאצו הם הקב"ה ואני מפי הגבורה אמרתי מפני שבתחלה פתח אם כמות כל האדם ימותון אלה לא יי' שלחני ומהראוי לסיים וידעתם כי יי' שלחני לא וידעתם כי נאצו את יי' לפיכך הוכרח לומר שממאמר וידעתם כי נאצו את יי' מובן כאילו אמר וידעת' כי יי' שלחני ומפני שמאמר נאצו האנשים האלה את יי' מורה על החולקי' עליו והמתחייב ממנו שהוא כי יי' שלחני מורה על עצמו והם נושאי' מתחלפי' הוכרח להוסיף מלת ואני על המתחייב ממנו ואמ' ואני מפי הגבור' אמרתי כאילו אמר הם נאצו ואני יי' שלחני:

ורבותינו פירשו אם בריא' פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב ואם לאו יברא יי'. בסנהדרין בפ' חלק ושם הקשו למאי אילימא למברייה ממש והכתיב אין כל חדש תחת השמש אלא ליקריבו פתחא דגיהנם וה"ק אם בריאה הפה של גיהנם פה מו' ימי בראשי' מוטב ואם לאו יקרב אותה יי' שיבראנ' פה: