השמר בנגע הצרעת שלא תתלוש סימני טומאה ולא תקוץ את הבהרת. מפני שבתלישת סימני טומאה מהנגע או בקציצת הנגע עצמו מבשרו או מן הבגד או מן הבית בין קודם שיבא לכהן בין בתוך ימי ההסגר בין בתוך החלט בין אחר הפטור הוא עוקר בהם בחינה הטומאה מן הנגע שאי אפשר לשום כהן עוד שיבחין את הנגע אם הוא טמא או טהור לפיכך תפש באזהרת הלאו הזה תלישת הסימנין וקציצת הנגע ואמר שלא תתלוש ולא תקוץ ומפני שלא תלישת הסימנין בלבד עוקר הבחינה מן הנגע אלא אף הגלוח הזהיר גם הגלוח ואמר ואת הנתק לא יגלח ואח"כ חזד והזהיר בכל הוראות הכהן על הנגע שלא ימרה את פיו ואמר בכל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים תשמרו לעשות אם להסגיר אם להחלוט אם לטהור וכן פירש גם הסמ"ג אבל הרמב"ם כת' ככל אשר יורו אתכם הכהני' הלוי' כאשר צויתי' תשמרו שלא יתלוש או שיקוץ והא תמיה מאד כי כבר הזהיר על התלישה והקציצה במאמר השמר בנגע הצרעת ומה צורך להזהיר במאמר תשמרו לעשות:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 24 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341