מזרחי · ויקרא · פרק 9 · פסוק 23

ויבא משה ואהרן אל אהל מועד למה נכנסו כו' ללמדו על מעשה הקטרת. ואם תאמר היאך נתעכבה הקטרת אחר כל הקרבנות הללו והתנן בפרק אמר להם הממונה קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים פירוש בין זריקת דם התמיד להקטרת האיברים שלו שהיא קודמת מכל שאר הקרבנות ועוד מה צורך עכשיו ללמדו וכי אפשר שבכל ז' ימי המלואים לא הקטיר משה קטרת כדי ללמדו כמו שהקריב הקרבנות כדי ללמדו כבר תירץ רבינו ישעיה על זה שעד שלא הוקם המשכן באחד בניסן לא היה משה מקטיר קטרת כי אם הקרבנות הכתובים בז' ימי המלואים וביום השמיני שהוא ר"ח ניסן שגמרו הקמותיו התחיל אהרן להקטיר קטרת ולא הקטירה בין הדם לאברים מפני שלא היתה אש על המזבח שהיו מצפים לאש מן השמים והילכך סדר האברים והחלבים על גבי המזבח ואחר כך הקטיר הקטרת. ואני שמעתי ולא אבין כי לא נתן טעם לדבריו למה נשתנה הקטרת מכל הקרבנות שכל הקרבנות היה מקריב אותן משה בכל ז' ימי המלואים כדי ללמד את אהרן והקטרת לא הקריב אותו כדי ללמדו ולמה לא הקטיר אותה בעת הקבוע לה שהיא בין זריקת דם התמיד של שחר להקטרת אבריו אבל עכב אותה אחר כל הקרבנות שלא כמשפט ומה שאמר מפני שלא היתה אש על המזבח שהיו מצפים לאש מן השמים לפיכך סדר האיברים והחלבים על גבי המזבח ואח"כ הקטיר הקטורת אין טעם לו כי גם כשהקטיר הקטרת כדי ללמדו עדיין האש לא ירדה מן השמים וכמו שהקטיר אותה אחר זמנה אף על פי שעדיין לא ירדה האש מן השמים ככה היה לו להקטיר אותה בזמנה וחתר כך יסדר שאר כל הקרבנות על גבי המזבח שיהיו מונחים שם עד שתרד אש מן השמים. אבל מה שנראה בעיני לעניות דעתי הוא שבכל ז' ימי המלואים לא התיר להם הכתוב להכנס לפנים מהפתח כלל כי כן כתוב ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה ז' ימים ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו ולכן לא צוה להרגילו רק בעבודת החיצונות שהן החטאת החיצונה והעולה והשלמים אבל לא בשום עבודה מהעבודות הפנימיות ולהיות שהקטרת הוא מהעבודות הפנימיות ולא היה יכול ללמדו בה בז' ימי המלואים הוצרך ללמדו עתה ביום הח' למלואים שכבר הוקם המשכן והותרו כל העבודות החיצוניות והפנימיו' ומפני שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת של בין הערבים כדתנן בפ' התכלת אין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת התמיד של בין הערבים וא"כ הקטורת שהקטירו ביום הח' בבקר שעדיין לא חנכו את מזבח הזהב לא הקטיר אותו אלא כדי ללמד את אהרן בלבד שידע להקטירה בין הערבים שאז הוא תחלת חנוכו ומפני זה לא חשש להקטיר אותה בזמנה והקטיר אותה אחר כל המעשים שנעשו כל הקרבנות: