מזרחי · בראשית · פרק 46 · פסוק 10

בן הכנענית בן דינה שנבעלה לכנעני. לא כנענית ממש דאפשר בא אברהם והזהיר את יצחק בא יצחק והזהיר את יעקב ושמעון בנו אזיל ונסיב דכי האי גונא פריך בפסחים פרק אלו עוברין גבי וירא שם יהודה בת איש כנעני ותרצו מאי כנעני תגרא וה"ה נמי דהוה מצי לפרושי כנענית דהכא תגרית שהיתה נושאת ונותנת בנכסי בעלה אלא משום דכתיב גבי דינה ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו שלא היה צריך לכתבו ודרשו בבראשית רבה רבי יודן אומר גוררין היו אות' ויוצאין ואמר רבי חוניא שהיתה אומר' אנה אוליך את חרפתי ולא רצתה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה הוכרח לפרש כן. אך קשה איך נשאה שמעון שהיא אחותו מאב ומאם בשלמא לשאר השבטים שנשאו התאומו' שנולדו עם כל שבט ושבט אליבא דרבי יהודה איכא למימר שבני לאה נשאו תאומות השבטים של שאר האמהות והשבטים של שאר האמהות נשאו תאומות השבטים של בני לאה אלא שמעון היאך נשא את דינה שהיא אחותו מאב ואם. יש לומר דרבי חוניא שדרש זאת האגדה לא סבר לה להא דרבי אליעזר דאמר אחותו מן האם אסורה לבני נח אלא כר' עקיבא דאמר אחותו בין מן האב בין מן האם מותרת שכל ערוה שאין ב"ד ממיתין עליהן אין בן נח מוזהר עליה כדאיתא בסנהדרין פרק ארבע מיתות והא דקאמר ליה אברהם לאבימלך וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי לאו למימרא דאלו היתה בת אמו היתה אסורה לו דהא לאו אחותו הואי אלא בת אחיו וכיון דהכי הוא ל"ש מן האב ול"ש מן האם שריא אלא הכי קאמר ליה קורבא דאחוה אית לי בהדה מאבא ולא מאמא והכי איתא בפרק ארבע מיתות ופרש"י כלומר בת אחי מן האב היא ולא בת אחי מן האם ולאו משום איסורא והיתירא קאמר ליה הכי אלא כדי לתקוני דבוריה קמא דקאמר אחותי היא והכי קאמר ליה אחותי בת אחי הוא דבת אחי בן אבי היא וקרי ליה אחותי דבני בנים הרי הם כבנים והרי היא כבת אבי והא דקאמר ליה אך לא בת אמי לאו משום דאי הוה אבוה אחוה מן האם הוה אסיר' אלא קושטא דמילתא קאמר ליה ומה שפרש"י לעיל גבי וגם אמנה אחותי בת אבי היא ובת אב מותרת לבן נח אתיא אליבא דר' אליעזר דאמר אחותו מן האם אסורה לבני נח ועמרם שנשא את דודתו מוקי לה בפרק ארבע מיתות אליבא דר' אליעזר דהלכתא כותיה באחות אביו מן האב ולא מן האם אבל הכא פירש בן הכנענית אליבא דרבי חוניא שסובר כרבי עקיבא דלא כהלכתא משום דפשוטי המקראות דבן הכנענית דהכא וויקחו את דינה דהתם מתישבי' יותר אליבא דרבי חוניא וכבר כתב הרב שכונתו בפירוש התורה הוא שלא להביא מהמדרשות רק אותן שהן על פי ישובו של מקרא: