מזרחי · במדבר · פרק 15 · פסוק 39

וזכרתם את כל מצות יי' שמנין גמטריא של ציצית ת"ר וח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג. במדבר רבה בפ' קרח ויש מפרשי' שאע"פ שמלת ציצית חסרה יו"ד בין צד"י לתי"ו ואין מנינו רק תק"ץ מכל מקום הלמ"ד של לציצי' משלמת בחשבון אל ציצית שלשה פעמי' הכתובים בפרשה ואינו נכון בעיני אבל הנראה בעיני הוא שהמדרש הזה הוא אליבא דמאן דאמר יש אם למקרא ומכיון שהוא נקרא מלא כאילו כתוב ביו"ד ולכן מה שטען הרמב"ן ז"ל מחסרון היו"ד בין צד"י לתי"ו אינ' טענ' גם מה שטען ממנין החוטין ואמר שהחוטין לדעת ב"ה אינן אלא שלש אינה טענה דהא כיון דאמר רב פפא בפר' התכלת הלכתא ארבע בתוך שלש משולשת ד' שפירושו נותן ד' חוטין בכנף הטלית בתוך ג' אצבעות וכופלן לח' חוטין ומשולשת הציצית ארבע אצבעות היינו כב"ש וסוגיא דגמרא נמי בפרק קמא דיבמות דפריך היא לשעורה הוא דאתא גדיל שנים גדילי' ד' עשה גדיל ופתלהו מתוכו אתיא כב"ש משמ' שהלכ' כדברי בית שמאי לפיכך נתנו הטע' בזה אליבא דב"ש אבל לב"ה צ"ל טעם אחר ולא חששו לפרש אותו מאחר שדבריהם דלא כהלכתא גם מה שטען ממנין הקשרים שאינן מן התורה אלא שנים בלבד כמו שאמרו שמע מינה קשר העליון דאורית' דאי ס"ד לאו דאוריתא כלאים בציצית דשרא רחמנא למה לי הא ק"ל התוכף תכיפה אחת אינה חבור אינה טענה דאיכא למימר שהטעם הזה אינו אלא לפי מה שאנו נוהגין עכשיו כמו שפירש בהדיא בפרק התכלת גבי כשהוא מתחיל מתחיל בלבן כשהוא מסיים מסיים בלבן ופרש"י ז"ל כשהוא מתחיל לכרוך מתחיל בלבן שמניח שני חוטין ארוכין של תכלת לעשות מהן הגדיל ומתחיל לכרוך בלבן ובאמצע כורך של תכלת וחוזר ומסיים בלבן והאידנא דעבדינן חמשה קשרים היינו דאמרינן לקמן שקולה מצות ציצית ככל התורה כלה דמנין ציצית בגמטריא ת"ר ושמנה חוטין וחמשה קשרים דהוו תרי"ג כנגד כל המצות ועבדינן שני קשרים מלמעלה ושלשה מלמטה וכלשון הזה ממש הוא במדבר רבה בפרשת קרח שפירושו ב' קשרים מלמעלה חד סמוך לכנף קודם שיעשה הגדיל וחד מלמטה אחר הגדיל דהיינו אחר כריכת הלבן תחילה ואח"כ התכלת ואח"כ הלבן שזהו מה"ת והאידנא באו והוסיפו עוד ג' קשרים אחרי' למטה מהם ובין כל ב' קשרים גדיל עשוי כסדר הגדיל שבין שני הקשרים הראשונים הרי לך בהדיא שהאגדה של במדבר רבה אינה לפי מה שאנו נוהגים עכשיו דאל"כ למה חלקה הקשרים לב' חלקים ואמרה ב' קשרים מלמעלה וג' קשרים מלמטה אלא עכ"ל שהחלוק הזה אינו אלא מפני שהשנים הם מן התור' והג' הם מדבריהם כדפרש"י ובמנחו' גבי וזכרתם את כל מצות יי' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כלן פי' שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן מדכתיב את כל מצות יי' ועוד הציצי' בגמטרי"א ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג פירוש בזה שני פירושים האחד בלתי תקנת הה' קשרים והאחד אחר התקנ' וא"כ מה שכת' פה בפני' החומש את כל מצות יי' שמנין גמטרי"א של ציצית ת"ר וח' חוטין וה' קשרים הרי תרי"ג אינו אלא כפי אחר התקנה שכל עצמה של תקנ' החמשה קשרים לא היתה אלא להשלים חשבון התרי"ג לא שהתורה כוונה לזה הטעם שהרי מן התורה אין בו אלא קשר עליון בלבד ועכ"ל שהטעם בזכיר' כל המצות בראייתו אינו מפני הגמטרי"א אלא על דרך הסימן בלבד כאדם שקושר אצבעו בחוט כדי שיזכור מה שצווה לעשותו זהו הפי' הראשון שפרש"י ז"ל גבי שקולה מצוה זו כנגד כל המצות מדכתיב את כל מצות יי' כלומ' מדכתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצו' יי' בראייתו ויזכר את כל מצות יי' וזהו על דרך הסימן ואח"כ כת' ועוד דציצית בגמטרי"א כו' כלומר ולא על דרך הסימן בלבד וזהו לאחר התקנ' שאז תהיה ראייתו מורה על כל מצות יי' אפי' בלא דרך הסימן ומפני שהוראת הגמטרי"א מורה על זכירת כל המצות בראיה יותר מהוראת הסימן בלבד בחר לפ' קרא דוראיתם אותו וזכרת' את כל מצות יי' כפי אחר התקנה ולא כפי קודם התקנה: