בקע הוא שם משקל מחציתה שקל. לא מענין בקיעה כי הבקיעה תהיה לחצאין ולזולת חצאין:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 38 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שש מאות אלף. השמיט הלמ"ד ואמר שש מאות אלף במקום לשש מאות אלף לומר שהלמ"ד נוסף שכבר אמר לכל העובר על הפקודים עם למ"ד שפירושו שהשקלים הללו הם מוטלים לאותן העוברים על הפקודים ואיך יאמר אחר כך עוד לשש מאות אלף עם למ"ד להודיע למי הם מוטלים חצאי השקלים לכן פי' שהלמ"ד הזה נוסף וראוי להיות שש מאות ופירושו וכמה היו העוברי' על הפקודים שש מאות אלף:
כך היו ישראל. יש מפרשים שבא להודיענו בזה שלא נחשוב שמאחר שלא נזכר שנמנו פה אלא בחומש הפקודים שהוא המניין הנזכר בחומש הפקודים שא"כ מהו זה שכתוב פה ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש שהם ממה שנגבה מהת"ר אלף וג' אלפים והק"נ איש שהם מאה ככרים ואלף ותש"נ שקלים והלא המניין שבחומש הפקודים אחר שהוקם המשכן היה ואדני הקדש קודם הקמת המשכן היו לכן עכ"ל שמאמר לשש מאות אלף אינו מורה על המניין שנמנו קודם הקמת המשכן אע"פ שלא הוזכר פה וזהו שכתב רש"י שש מאות אלף כך היו ישראל כלומר כך היה מנינם לעת שגבו את הכסף שממנו נעשו האדנים ולא שכתב התורה שש מאות אלף ושלשת אלפי' וחמש מאות וחמשים על פי המניין של חומש הפקודים אעפ"י שלא נמנו כאן אחר כך חזר ואמר וכך עלה מנינם אחר שהוקם המשכן כלומר ואל. תתמה על מה שזה המספר הכתוב פה שוה למספר של המניין שנמנו אחר שהוקם המשכן ולומר איך קרה המקרה שהושוו שני המנינים הללו של קודם הקמ' המשכן ושל אחר הקמת המשכן שביניהם קרוב לששה חדשים ונהי שלא הוסיף המניין השני מהמניין הראשון להיותם בשנה אחת מ"מ איך לא נגרע המניין האחרון מצד המתים שמתו בתוך הששה חדשי' שבין שני המנינים כי י"ל שכך קרה המקרה שעלה מניינם אחר שהוקם המשכן כמו קוד' שהוקם המשכן אבל מה שחזר וכתב אח"ז ואף עתה בנדב' המשכן כך היו נמנין חצאי השקלים כו' לא ידעתי למה וכן מה שאמר תחלה כך היו ישראל שלא היו לו לומר אלא כך היו סתם ופשיטא שבעבור ישראל אמר זה וכן לא היה לו לומר כך היו דמשמע שבא להודיענו שכך עלה מנינם לא פחות ולא יתר אלא כבר נמנו מיבעי ליה להודיענו שאע"פ שלא נזכ' פה שנמנו כבר נמנו והכתוב לא הזכירו אבל הפי' הנראה בעיני על זה הוא שכונת הרב במאמר כך היו ישראל הוא להודיענו שהסך הזה של שש מאות אלף וגו' הוא הסך של ישראל לבדו מלבד הלוים שהצווי של אך את מטה לוי לא תפקוד בשעה שנמנו בנדבת המשכן אחר מעשה העגל מיד נצטוו בו מפני שכבר נפסלו הבכורות ונבחרו הלוים ואף במעמד הר סיני שהיה קודם מעשה העגל אמרו שנערי בני ישראל נדב ואביהוא היו מפני שהיו גלוי לפניו שהבכורות יטעו בעגל ויהיו פסולים לעבודה ואין ראוי שיאמרו שהעולות שהקריבו למפרע במעמד הר סיני נעשו ע"י פסולים לעבודה וכבר הארכתי בזה בתחלת פ' כי תשא וזהו שכתב אחר מאמר כך היו ישראל וכך עלה מנינם אחר שהוקם המשכן בספר וידבר פירוש ששם מבואר שהמניין של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים הוא של ישראל לבדו בלתי הלוים וחזר ואמר ואף עתה בנדבת המשכן כך היו כלומר באותו הסך של חומש הפקודים שהיה של ישראל לבדו כמי שמפורש שם כך היה גם הסך הזה שבנדבת המשכן וזאת ראיה ברורה שהסך הזה של ישראל לבדו היה ולא עם הלוים כמו שכת' בתחלה כך היו יש' שבתחלה פירש שהסך של שש מאות אלף וגו' הוא של ישראל לבדו ואח"כ הביא ראיה על זה משווי הסכום של נדבת המשכן ושל חומש הפקודים ואמר וכך עלו מנינם בחומש הפקודים ואף עתה בנדבת המשכן כך היו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341