מזרחי · דברים · פרק 25 · פסוק 5

כי ישבו אחים יחדו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. בריש פ"ב דיבמות וכך שנו בספרי ולא מיחדו הוא דקא דרשי לה אלא מישבו דמשמ' ששניה' יחד ישבו בעולם פרט לאחיו שלא היה בעולמו שישיבתו של זה בעולם אינו בעת ישיבתו של זה בעולם אבל מלת יחדו כבר דרשוהו רז"ל למיוחדים בנחלה כדלקמן:

יחדיו המיוחדין בנחלה פרט לאחים מן האם. בריש פ' שני דיבמות ופרש"י המיוחדין בנחלה הראויין לירש זה את זה לא שחולקין נחלה אחת וא"ת למה לי יחדיו תיפוק לי מג"ש דאחים אחים מבני יעקב כתיב הכא כי ישבו אחים וכתיב התם שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד מה להלן מן האב אף כאן מן האב כבר תרצו בגמרא דאצטריך למכתב אחים ואצטריך למכתב יחדו דאי כתב רחמנא אחי' הוה אמינא לילף אחוה אחוה מלוט פירש רש"י ותתיבם אשת אחי אביו שהרי בן אחיו היה וכי תימא לא מפני לא אפנויי אפני מדה"ל למכתב רעי וכתב אחים שמע מינה לאפנויי ואי כתב רחמנא יחדיו הוה אמינא עד דמיחדי באבא ובאימא צריכא ופריך והא עד דמיחדי באבא ובאימא מהיכא תיתי הא יבום בנחלה תלייה רחמנא דכתיב יקום על שם אחיו המת ואוקמוה על שם אחיו לנחלה שיירש המיבם כל נכסי המת ונחלה מן האב ולא מן האם היא ומשני אצטריך סד"א הואיל וחדוש הוא דקא משתריא ערוה גבי אימה עד דמיחדי באבה ובאימא צריכא:

ובן אין לו עיין עליו בן או בת או בן הבן או בת הבן או בת הבת. כדתניא בספרי ובן אין לו אין לי אלא בן בן הבן ובת הבן ובן הבת ובת הבת מניין ת"ל ובן אין לו עיין עליו מ"מ ומייתי לה נמי בפרק שני דיבמות ופירש רש"י הוה מצי למכתב אן לו כדאמרינן בקדושין אן כסף כמו מאן יבמי מאן בלעם דלא כתיב בהו יו"ד שפירש מאן בלעם מאן בדעתו לילך ממנו ולהכי כת' כאן ובן אין לו ביו"ד למדרש עיין עליו דאם יש לו זרע בעולם אשתי פטורה מן היבום: