מזרחי · שמות · פרק 6 · פסוק 5

וגם אני שמעתי כמו שהצבתי הברית יש עלי לקיים לפיכך שמעתי. פי' אין מלת גם דבקה עם מלת אני שאחריו כמשפט מפני שאילו היה כן היתה הוראתה גם אני שמעתי כמו האחרים רק היא בלתי דבקה עם זולתה כאילו אמר גם כן אני שמעתי את נאקת בני ישראל שפירושו כמו שהצבתי הברית כך גם כן עלי לקיים לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל ומה שהכריחו לומר יש עלי לקיים לפיכך שמעתי ולא אמר יש עלי לשמוע לפיכך שמעתי הוא מפני שהמחוייב מכח הברית אינו רק שיקיים ויחוייב מזה לשמוע נאקתם ולולא זה לא היה פונה אל נאקתם והוסיף מלת הנואקים אחר נאקת בני ישראל כדי שיהי' מאמר אשר מצרים מעבידים אותם דברי הנואקים כאילו אמר שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים אשר מצרי' מעבידים אותם ובזולת תוספת הנואקים משמע שמאמר אשר מצרים מעבידים אותם היא הבדל כאילו אמר אי זה בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואי אפשר זה שהרי לא היו בני ישראל בעולם חוץ מאלה ואינם צריכים הבדל:

ואזכור אותה הברית. פי' הברית האחרת של בין הבתרים לא הברית הנזכרת פה דא"כ מאי לכן אמור לבני ישראל אני יי' וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים והלא הברית הנזכרת פה לא היתה רק על נתינת הארץ וזהו שכתב אחר זה כי בברית בין הבתרים אמרתי לו וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי אבל ממה שאמר פה והוצאתי והברית הנזכרת לא היתה רק על נתינת הארץ אין להוכיח שפירוש ואזכור את בריתי היא אותה הברית של בין הבתרים כי אף על פי שאין הברית הנזכרת פה רק על נתינת הארץ מכל מקום המתחייב ממנה הוא להוציאם מתחת סבלות מצרים כי אי אפשר שתנתן להם הארץ ויהיו תחת סבלות מצרים לפיכך הוצרך להוכיח זה ממאמר וגאלתי אתכם בשפטים גדולים שלא נאמר זה רק בברית בין הבתרים ומה שכתב אחר זה גבי והוצאתי אתכם כי כן הבטחתי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ליכא למשמע מינה שאינו מתחייב ההוצאה מנתינת הארץ דאם לא כן למה ממאמר ואחרי כן יצאו ולא מנתינת הארץ דאיכא למימר דהא דמפיק לה מקרא דואחרי כן יצאו לא מפני שאינו יצא מן נתינת הארץ אלא מפני שכבר הוכיח שואזכור את בריתי היא ברית בין הבתרים וצריך שיצאו כל האמורים בפסוק לכן אמור לבני ישראל מברית בין הבתרים: