עד אשר יצא מאפכ' כתרגומו דתקוצון ביה. לא שיצא המאכל מאפם כמשמעו שאין דרך המאכל הרבה יותר מדאי לצאת מהנחירים אלא לשון מיאוס הוא שדרך המיאוס הוא להיות נראו בנחירים:
קריאה במקור
מזרחי · במדבר · פרק 11 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיה לכם לזרא שתהיו מרחקין אותו יותר ממה שקרבתם. בספרי כי אל"ף זרא הוא במקום ה"א שהוא לשון הרחקה שיזרו אותי מפיהם ומאפיהם ואינו ר"ל שירחיקוהו מפיהם שלא ירצו לאכלו כבראשונה שזה מעיד אשר יצא מאפכם שהוא לשון מיאוס נפקא אלא שהרחקה זו היא הרחקה יתרה שלא ירצו אפילו להביט בו אלא שירחיקוהו לגמרי יותר ממה שהיו מקרבין אותו בתחלה:
אשר בקרבכ' אם לא שנטעתי שכינתי ביניכם לא גבה לבבכ' ליכנוס לכל הדברים הללו. בספרי דאל"כ אשר בקרבכ' למה לי היה לו לומר יען כי מאסתם את יי' ותבכו לפניו אלא שכתב בקרבכם להורות שסבת מאסם את יי' הוא היות השכינה בקרבם שאלו סלק שכינתו מביניהם לא נכנסו לכל הדברים הללו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341