אשר צוה יי וגו' תלה ההוראה ברבו. אינו רוצה לומר ברבו ולא בעצמו שהרי כל התורה מפי משה רבינו נאמרה לישראל ואיך אפשר שיתלה עתה בעצמו אלא הכי פירושה שלא היה לו לפרש ששמע אותה מרבו אלא לומר סתם זאת חקת התורה אך את הזהב וגומר ומסתמא לא שמע אותה אלא מפי רבו שנתנה כל התורה כולה על ידו אלא שלא רצה להזכיר ההוראה שקבל מרבו סתם מבלתי שיזכיר אותה בשם רבו אף על פי שהכל יודעין שהיא מפי רבו כדי שיאמר הדבר בשם אמרו כמו ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי כדאיתא בספרי:
קריאה במקור
מזרחי · במדבר · פרק 31 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341