מזרחי · בראשית · פרק 1 · פסוק 10

אינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מאספמיא. בב"ר והלא ים א' הוא ומהו קרא ימים שאינו דומה טעם דג העולה מעכו לעולה מאספמיא פירו' ומאחר שטעם הדגים העולים מהם מתחלף כאילו עלו מימים רבים קורא אותו ימים בלשון רבים אך קשה דלרבי יהודה דאמר באוקיינוס ממש משתעי קרא ששם נקוו כל מימי בראשי' היכי קאמר מפני שאינו דומה טעם דג העולה מעכו לטעם דג העולה מאספמיא והלא עכו מגבולי ארץ ישראל היא לצד צפון כדתנן בריש גיטין מעכו לצפון ועכו כצפון ואספמיא היא ספרד כדמתרג' רב יוסף וגלות ירושלים אשר בספרד די באספמיא והים הספרדי וגבול ארץ ישראל רחוקי' מאד מים אוקיינוס. ושמא יש לומר דעכו ואספמיא לאו דוקא אלא משל בעלמא וה"ק אינו דומה טעם דג העולה ממנו בקצה אחד לטעם דג העול' ממנו בקצה אחר אי נמי מצד עכו ולא בעכו ממש ומצד אספמיא ולא באספמי' ממש וה"ק אינו דומ' טעם דג העולה מאוקיינוס מצד פאת עכו לטע' דג העולה ממנו מצד פאת אספמיא דכל אויר ארץ ישראל לצד מערב עד אוקיינוס חשיב כארץ ישראל כדאיתא פ"ק דגיטין ומערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי שהוא אספמיא אם כן ים אספמיא מגעת עד ים אוקיינוס אבל לא ידעתי מי הכריחם לכל זה אם מפני שנקרא ימי' בלשון רבי' אי לר' יהודה הרי הוא עצמו נתן טעם בזה ואמר לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה אי לר' מאיר אדרבה זהו סיוע לדבריו וליכ' למימר לעולם אימא לך דאליבא דרבי יהודה הוא דאמר לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה ושפירוש יש בו מיני ימים הרבה הוא חילוף טעמי הדגים שבו שהרי רש"י עצמו פירש בשבת פרק שמנה שרצים מילתיה דרבי יהוד' ואמר מפני שמעורבים בו מיני ימים הרבה שכל הנחלים הולכים אל הים דמשמעו שרבוי המינים המעורבים בו הם רבוי מיני המים הנכנסי' בתוכו לא רבו טעמי הדגי' שבתוכו. ושמא יש לומר דההיא דב"ר דר' יוסי בר חלפתא אף על גב דס"ל כר' יהוד' דמפרש אל מקום אחד זו ים אוקיינוס פליג עליה בטעמ' דלמה נאמר ימים בלשון רבים ואמר מפני שאינו דומה טעם דג כו' ולא כרבי יהודה דאמר מפני שיש בו מיני ימים הרבה. אך קשה דאם כן לא היה לו לרש"י ז"ל להניח משנתינו שאמר ר' יהוד' לא נאמר ימי' אלא מפני שיש בו מיני ימים הרבה ללכת אחרי האגד' של ב"ר לכן היותר נכון הוא שנעמיד דברי רש"י אליבא דרבי מאיר ולא אליבא דרבי יהודה: