מזרחי · דברים · פרק 21 · פסוק 23

וזלזולו של מלך הוא שאדם עשוי בדמות דיוקנו וישר' הם בניו משל לשני אחים כו'. הרמב"ן ז"ל טען ואמר כל הנסקלים נתלין דברי יחיד הם והלכה כדברי חכמים שאינו נתלה אלא המגדף והעובד עבודת כוכבים וזה טעם כי קללת אלהים תלוי שיאמרו מפני מה תלוי מפני שברך את השם או עבוד עבודת כוכבים פלונית בכך וכך עובדה וכך וכך אות ומופת ראה בה והספו' בה ובעבודתה תקרא קללה או שהוא לשון זלזול כאשר הזכיר הרב ז"ל מן והוא קללני קללה נמרצת כי מקללים להם בניו ובוזים וכו'. ופי' שהראיה לדברי חכמים שאמרו שאינו נתלה אלא המגדף והעובד עבודת כוכבים בלבד הוא מהטעם שנתנה התורה על לא תלין נבלתו על העץ כי קללת אלהים תלוי שפירושו שאם תלין נבלתו על העץ ישאלו עליו מה עשה זה ויאמרו שברך את השם או שעבד עבודת כוכבים מפני שראה בה כך וכך אות ומופת שבשניהם יחד זלזול השם נזכר על ידם שאין לך זלזול השם גדול מזה כשיאמר שזה גדף את השם או שהעבודת כוכבים פלונית עשתה מופת כך וכך ואילו היו כל הנסקלין נתלין מה הו' הטעם שנתנה התורה על לא תלין נבלתו על העץ מפני שקללת אלהים תלוי והלא אין תשובת השאלה של מה עשה זה מביאה לידי זלזול אלא המגדף והעובד עבודת כוכבים בלבד אבל לשאר הנסקלין הנתלין כגון הבא על הבהמה או על הזכור וכיוצא בו אין בתשובת מה עשה זה מגיע שום זלזול לש"י כלל ואל תחשוב שיהיה פירושו שהרואה אותו תלוי הוא זלזול לש"י מפני שהאדם עשוי בדמות דיוקנו וישראל הם בניו משל לשני האחין הדומים זה לזה שהאחד מהם מלך והאחד נתפש ללסטיות ונתלה שכל הרואה אומר המלך תלוי שאז הטעם של קללת אלהים תלוי הוא לכל הנסקלים הנתלים כי הפירוש הזה רחוק הוא מאד כי איך יחשוב שום חושב שהתלוי הזה הוא המלך שלא ראה אותו עין כל בריה וכתיב ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. ונ"ל שאין מכל אלה טענה על דברי הרב דאיכא למימר מפני שהאגדה הזאת הדורשת סמיכות כל הפרשיות הללו זו אחר זו שאם נשאה סופו להיות שנאה וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה ובפרשת וכי יהיה באיש חטא משפט מות הביא עוד האגדה הזאת ואמר סמיכות הפרשיות מגיד שאם חסים עליו אביו ואמו שלא יסקל סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עבירות ויתחייב מיתת הסקילה שהוא עומד בה עכשיו ויתלה אז ולא ירויחו כלום אתיא אליבא דר' אליעזר שפי' כי קללת אלהים תלוי מה מקלל שבסקילה אף כל שבסקילה ופרש"י מה מקלל שבסקילה וכתי' ביה ותלית אף כל שבסקילה נתלה ולא אליבא דחכמים שאמרו כי קללת אלהי' תלוי מה מקלל שכפר בעקר אף כל שכפר בעיקר ופרש"י ואין לך לרבות אלא העובד עבודת כוכבים בלבד ולא שאר הנסקלין ולפיכך אע"פ שהלכה כחכמים שאמרו אינו נתלה אלא המגדף ועובד עבודת כוכבים מ"מ פירו' האגדה הזאת על סמיכו' הפרשיות הללו לא אתיא אלא אליבא דר' אליעזר ודרכו של רש"י ז"ל בפי' החומש הוא שאינו מביא אלא המדרשות הקרובות לפשוטו של מקרא בלבד בין אם הם על פי ההלכה בין אם אינם ע"פ ההלכה וכאן שהמדרש של סמוכים הללו קרוב לפשוטו של מקרא רדף אחריו והמשך ביאורו על פי המדרש ההוא ולפי מה שביאר הפרשה הזאת בזה הביאור הוכרח ג"כ להמשיך ביאור כי קללת אלהי' תלוי ע"פ המשל של שני' אחים תאומים כי א"א בלעדיו: