מזרחי · דברים · פרק 6 · פסוק 13

ובשמו תשבע אם יש בך כל המדו' הללו ירא שמו ועובד אותו אז בשמו תשבע שמתוך כך תהא זריז בשבועתך לא שמצוה להשבע בשמו דומיא דאת יי' אלהיך תירא ואותו תעבוד שכל א' מהם מצוה בפני עצמה וא"כ יהיה הו"ו של ובשמו תשבע נוסף כוי"ו והנותר ממנו יאכל כמו שכתב רש"י בפרשת צו גם צריך להוסיף מלת אם קודם את יי' אלהיך תירא ופירושו אם את יי' אלהיך תירא ואותו תעבוד בשמו תשבע ואם לאו לא תשבע אבל הרמב"ם ז"ל והסמ"ג סוברי' שהוי"ו בלתי נוסף ושאין צורך להוסיף מלת אם ומנו אותו למצות עשה ואמרו מצות עשה על כך מי שנתחייב שבועה בב"ד שישבע בשם שנא' ובשמו תשבע שהשבועה בשמו הגדול והקדוש מדרכי העבודה היא והדור וקדוש גדול הוא להשבע בשמו והרמב"ן ז"ל כתב שאננו מצוה שישבע אבל הוא אזהרה שבשמו בלבד תשבע ולא בשם אל אחר על כן אחריו לא תלכו אחרי אלהים אחרים שלא תלכו אחריהם בדבר מכל אלה שלא תיראו מהם ולא תעבדון אותם ולא תשבעו בשמם אבל בגמ' דמסכ' תמורה דרשו אותו בשבועת אמת דשריא ואמרו בשמו תשבע דאמר רחמנא למה לי אם אינו עניין לשבועת הדיינין דנפקא לן משבועת י' תהיה בין שניהם תנהו עניין לשבועות דעלמא דשריא ואם אינו עניין לשבועת דמצוה דנפקא לן מן ובו תדבקון תנהו עניין לשבועה דחול דשריא אבל הרמב"ם ז"ל סמך על מה שאמרו אמרה תור' השבע בשמי ואמרה תורה אל תשבע בשמי כלומר כמו שהשבועה שאינה צריכה נמנעת והיא מצות לא תעשה כן השבועה בעת הצורך חובה והיא מצות עשה כמו כן גלה דעתו בספר המצות הקצר ואני תמה היאך סמך על מאמרם זה לחייב ממנו שהשבועה בעת הצורך חובה והיא מצות עשה והלא הוא אשר למדנו דרכי המתחייבים ואיך לא השגיח בזה וחייב מה שחייב וכי אם אמר הרופא לחולה אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב בזמן שאתה חולה ותאכל צונן ותשכב בטחב בזמן שאתה בבריאות היחוייב מזה שיהיה דבורו השני כמו דבורו הראשון שכמו שהראשון חיוביי שלא יאכל צונן ולא ישכב בטחב כן דבורו השני חיוביי שיאכל צונן וישכב בטחב זה הא שקר בלי ספק אלא הראשון חיוביי והשני רשותיי שאם ירצה שיאכל צונן וישכב בטתב הרשות בידו כי מאחר שהוא בריא לא יזיקו בו ואם אמר לך לא תאכל תאנים ותאכל רמונים לא יחוייב שיהיה מחוייב לאכול רמונים כמו שהוא מחוייב שלא לאכול תאנים והתורה עצמה אמר הלא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל עליו מצות ופירושו שאי אתה רשאי לאכול חמץ אבל אתה רשאי לאכול מצה ואם לא תאכל אלא פירות אינך עובר בעשה אף כאן אמרה תורה אי אתה רשאי שתשבע בשמי שבועה שאינה צריכה ואתה רשאי בשמי שתשבע שבוע' שצריכ' לא שהוא חובה לישבע: