מזרחי · בראשית · פרק 15 · פסוק 18

נתתי אמירתו של גבוה כאלו היא עשויה. בב"ר אמרו אף מאמרו של הב"ה הוא מעשה שנאמר לזרעך נתתי אתן אין כתיב כאן אלא נתתי והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואין צורך במקום הזה כי אמר בפעם הראשונ' לזרעך אתן בלשון עתיד וכן בשנית כי עד הנה לא נתנה לו ולפיכך אמר לו אתננה אבל בשלישית בשעת הברית אמר לזרעך נתתי לאמר שיכרות לו ברית על המתנה שכבר נתן לו ובעת המילה כשאמר לו לאחוזת עולם א"ל ונתתי בעתיד עכ"ד: ואני שמעתי ולא אבין כי אם חייב מאמרו ית' בפעם הראשונה והשנית אתן בלשון עתיד שבפעם השלישי' היא נתונ' בהכרח לא יחוייב זה אלא אלו היה אומר בפעם הראשונה והשנית בלשון הווה כמו הנני נותן לו את בריתי שלום שאז יחוייב בהכרח שאחרי הפעם ההיא מיד תהיה נתונה בהכרח מפני שההווה ישוב מיד עבר אחר הזמן ההווה ואם אמר זה מצד השנוי שבפעם הראשונה והשנית נאמר בלשון עתיד ובשלישית נאמ' בלשון עבר הנה אחר הברית הזאת בלשון עתיד ונתתי אות' לכם מורש' אני ה' ואמר ליצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל וליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננ' ולזרעך ואם היתה נתונה להם מזמן אבר' מה טעם אתן ואתננה הרי אין כאן שום תוספות ענין בנתינה עד שבעבורו יאמר בלשון עתיד כמו בעת המילה שבעבור שהוסיף לאחוזת עולם אמר נתתי בלשון עתיד כמו שפירש הוא ואין להשיב שמה שאמר ליצחק וליעקב בלשון עתיד הוא מפני החדוש שבא להודיעם שיתן אותה להם לבדם ולא לישמעאל ועשו שגם הם בכלל לזרעך נתתי וא"כ לא היה לו לומ' אתן ואתננה בלשון עתיד מאחר שאין חדוש בנתינה כמו גבי לאחוזת עולם אלא במקבלים בלבד ליצחק ולא ישמעאל ליעקב ולא עשו אלא היה לו לומ' ליצחק לך ולזרעך נתתי את כל הארצות האל וליעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה לך נתתיה ולזרעך שפירושו כשאמרתי לאברהם לזרעך נתתי את הארץ לא כוונתי רק בעבורכם ולא בעבור ישמעאל ועשו: