ובחרב יבאו גייסו'. פירש אין זה כחבריו שהם השחפת והקדחת הדלק' והחרמו' שהם כלם מיני חלאים אבל זה אינו חולי אלא חרב האויב מבחוץ:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 28 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שדפון וירקון מכת תבואה שבשדות. פי' אין אלו לא כמו השחפת והקדחת שהם חלאים בגופו ולא כמו החרב שהוא מכה בגופו מהאויב מחוץ אלא מכה בתבואו':
עד אבוד אותך. לא עד אבוד אתה כי ורדפוך יורה שהם המאבדים אבל המתרג' תרגמו עד דתיבד שפירש עד אבוד אתה ונר' שרש"י חולק עליו אבל לא ידעתי איך יתישב מה שכתב תחלה עד אבדך עד דתיבד וסיים בו עד אבוד אותך דמשמע שזהו פירש עד דתיבד ועוד כתב אחר זה שתחלה מאליך וזה אינו אלא לפי המתרג':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341