ועשית עולותיך אם עולות הן תן הבשר והדם על גבי המזבח ואם זבחי שלמים הם דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה ואחר כך והבשר תאכל. תקן במאמרו זה כמה ענייני' אמר אם עולות הן במקום ועשית עולותיך מפני שכבר אמר למעלה רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום וגו' וכלל בזה כל מיני הקרבנות ומהו זה שחזר ואמר ועשית עולותך אלא עכ"ל שזה המקר' בא לפרש משפטי הקרבנות האמורות לעיל כאילו אמר אם עולות הן תן הבשר והדם על גבי המזבח ואמר אם עולות הן במקום אם עולותיך מפני שהמקרא הזה מפר' עשיית העולות במה הן עולות לא במה הן עולותיך ואמ' תן הבשר והדם במקום ועשית עולותיך מפני שאינה נופלת עשייה על נתינת הבשר והדם ע"ג המזבח רק לשון נתינה ויהיה פי' ועשית כאילו אמר אם עשיית העולות היא תן הבשר והדם על גבי המזבח אחר כך אמר ואם זבתי שלמים הם במקום ודם זבחיך כמו גבי ועשית עוליתיך ויחוייב מזה שיחסר הוי"ו מדם ואם זבחי שלמים הם דם זבחיך ישפך כמו שהוסיף תן על אם עולות הן ואמר גבי על מזבח יי' אלהיך דעולות על גבי המזבח וגבי על מזבח יי' אלהיך לשלמים על המזבח מפני שנתינת הבשר והדם דעולות היא על גבי המזבח לא על גוף המזבח עצמו ואילו דם השלמים הוא על גוף המזבח לא על גגו והוסיף מלת תחלה ומלת ואחר כך קודם והבשר תאכל מפני שהמובן מזה המקרא בלתי התוספת הזה הוא שהבש' יאכל בין קודם זריקת הדם לפיכך אמר דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה ואחר כך והבשר תאכל כדתניא כל הקדשים אינן מותרים בבשר אלא לאחר זריקת דמם:
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 12 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עוד דרשו רבותי' רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ וללמד על התמורו' ועל ולדות קדשים שיקריבו. ובספרי רק קדשי' אשר יהיו לך וגו' במה הכתוב מדבר אם בקדשי הארץ הרו כבר אמור הא אינו מדבר אלא בקדשי חוצה לארץ שחייב בטפל הבאתן עד שיביאם לבית הבחירה דכתיב תשא ובאת שמה יכול אף בכור ומעשר ת"ל ונדריך קדשים שהם באים בנדר ונדבה יצאו בכור ומעשר שאין באין בנדר ובנדבה יכול שאני מוציא חטאת ואשם ת"ל קדשיך מי לחשך להביא חטאת ואשם ולהוציא בכור ומעשר אחר שריבה הכתוב ומיעט מביא אני חטאת ואשם שאין להן פרנסה אלא במקומן ומוציא אני בכור ומעשר שיכולין להתפרנס בכל מקום כדתנן בתמורה פרק אלו קדשים ופרש"י יש להם פרנסה במקומן יש להם תקנה במקומן שירעו עד שיסתאבו ויאכלו במומן לבעלים ושאר כל הקדשים אף על פי שנפל בהן מום הרי הן בקדושתן וצריך אתה לפדותן ולהעלות דמיהן להקריב והואיל וסופו להקריב דמיהן יעלו הן עצמן ויקרבו ומה שכתב וללמד על התמורות ועל הולדות בספרי אינם נזכרים רק הקדשים הבאים מחוצה לארץ אבל בבכורות דרשו רק קדשיך אלו התמורות אשר יהיו לך אלו הולדות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341