מזרחי · בראשית · פרק 36 · פסוק 12

להודיע גדולתו של אברהם. בב"ר ובפר' חלק אמרו והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיהו שהיה יושב ודורש באגדות של דופי והיה אומר לא היה לו למשה לכתוב בתורה אלא ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז ופירש רש"י לא היה לו לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע בתמיהה דבר שאינו צריך הוא שהיה מלגלג ואומר שכתבו משה שלא לצורך יצאת בת קול ואמרה הוי מושכי העון בחבלי השוא שבלא שום הנאה הוא חוטא אחו' לוטן תמנע מאי היא תמנע בת אלופים היתה כו' כדכתב רש"י כאן. אבל הרמב"ן ז"ל כתב מפני שלא הקפיד בכל האחרים להודיע שם האם דרשו רז"ל כי זה להודיע גדולתו של אברה' אבינו כו' והוא תמוה מאד וכי לא ראה מה שאמרו בפרק חלק אבל רצה לתת טעם בפני עצמו ולא די זה אלא שאמ' שמפני הטע' שנתן הוא דרז"ל להודיע גדולתו של אברהם כו' ומה שאמרו בב"ר משם ר' שמעון בן יוחאי למה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש לאליפז אלא להודיע שבחו של אברהם הוא מה שאמרו בפרק חלק והכי פירושא למה הוצרך הכתוב להודיענו שאחות לוטן היתה פלגש לאליפז אלא להודיע שבחו של אברהם:

ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז. אבל ממה שמנה אותה בפרשה הזאת מאלופי עשו אין ראיה מפני שתמנע שנמנה מכלל אלופי עשו אינו אותה שהיתה פלגש לאליפז כי אותה היא נקיבה ותמנע שנמנה בכלל אלופי עשו הוא זכר שהרי הכתוב קראו אלוף ואין דרך הנקבה להיות אלוף גם לא להקרא בתואר הזכר גם יתכן להיות אלוף נוסף ופירושו אלוף תמנע שהיתה פלגש לאליפז אלה הם אלופי עלוה גם יתת וכן פי' אלופי אהליבמה שהיתה אשת עשו אלה הם אלופי אלה ופינון וגו' כמו שפירש החכם ן' עזרא ואע"פ שזה הפי' חולק עם ההיא דפרק קמא דסוטה שמונה תמנע ואהליבמה מכלל הל"ו כתרי' שתלו בארונו של יעקב כבר מצינו האגדה של ב"ר שהיא חולקות עניה בענין קרח שמונה שני קרחים ונאמר שהיא חולקת גם בזה אבל בדברי הימים אע"ג דכתיב ביה אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע ועמלק וקראם כלם בניו אין מזה ראיה שהוא זכר כי כמוהו בדברי הימים ובני עמרם אהרן ומשה ומרים. וא"ת נהי דאין ראיה מזה שהוא זכר מ"ל לרז"ל שהיא נקבה עד שאמרו מלמד שבא אליפז על אשתו של שעיר ויצאת תמנע דילמא זכר הוא או אפילו את"ל שהיא נקיבה דילמא תרי תמנע הוו כדפריך בגמרא גבי ענה וכההיא דסוטה שסוברת שני קרחים הם. כבר נתעורר רש"י ז"ל על זה ואמר דמדלא מנאה הכתוב עם בני שעיר החורי למדנו שהיתה אחות לוטן מן האם בלבד ולא מן האב ולמדנו מזה שבא אחר על אמו והוליד אותה ויש כאן ממזרות כמו שאמרו בב"ר כדלקמן. וליכא למימר אכתי מנא להו לרז"ל לומר שיש כאן ממזרות דילמ' בהתר נולדה מאליפז שאחר שמת שעיר החורי נשא אליפז את אשתו והוליד ממנה תמנע. משום דכל המשפחות הללו לא נכתבו כאן אלא להודיע קלונם ופסלותם כמו שאמרו בב"ר כי אני חשבתי את עשו קלפית בצליה כל כך למה גליתי מסתריו בשביל לגלות את הממזרי' וכמה ממזרי' העמיד רב אמר שלשה ר' לוי אמר ארבעה והן אהליבמה מצבעון קרח מאליפז תמנע מאליפז ענה מצבעון וכיון שלא נכתבו כל המשפחו' הללו אלא להודיע פסלותן כל היכא דאיכא למתלי בהו בקלקולא תלינן. ואם תאמר אי הכי לא היה לו לכתוב אלא מסתריו של עשו כדי לגלות את הממזרים שבו ולמה גלה מסתריו של שעיר החורי. יש לומר מפני שנתחתן עשו עמו שנשא את אהליבמה והוליד ממנה בנים נפסל זרעו ממנה בפסלות ממזרות כך מצאתי בתנחומא אבל רש"י לא הביא זה רק אמר לא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע להודיע גדולת אברהם מפני שעל כרחנו לומר זה דאם לא כן ואחו' לוטן תמנע למה לי וכיון שהכתוב מוכרח לכתוב זה בהכרח הוא שיוזקק לכתוב משפחות שעיר החורי ואין צורך לטעמו של תנחומא:

מלמד שבא על אשתו של שעיר. דהשתא הויא בתו של אליפז כמו שכתוב בדברי הימים ולא בתו של שעיר שהרי לא מנאה עם בניו: