מזרחי · שמות · פרק 20 · פסוק 2

אשר הוצאתיך מארץ מצרים כדי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי. פירש מה שתלה אלהותו ביציאת מצרים ואמר אשר הוצאתיך ולא אמר אשר בראתי השמים וארץ וכל אשר בם מפני שעל ידי ההוצאה ממצרים מהיות להם עבדים זכה בהם להיות משועבדים לו ויהיה אלהיהם וכן כתוב אשר הוצאיתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יי' אלהיכם:

דבר אחר לפי שנגלה בים כגבור מלחמה ונגלה כאן כזקן מלא רחמים וכו' אל תאמרו שתי רשויות הן אנכי הוא אשר הוצאתיך ממצרים ועל הים. פי' לא מפני שאלהותו תלוי ביציאת מצרים תלה אלהותו בה מכל פעולותיו אלא מפני שביציאת מצרים דהיינו כשעברו בתוך הים שבו היתה תכלית יציאתם נגלה עליהם כגביר מלחמה וכאן בעת מתן תורה נגלה עליהם כזקן מלא רחמים ויש לחשוב שהן שתי רשויות הזכיר היציאה לומר אנכי שאני נגלה לך כאן כזקן מלא רחמים הוא יי' אלהיך אשר נגליתי לך כשהוצאתיך מארץ מצרים דהיינו על הים כגבור מלחמה ואין כאן ב' רשויות:

דבר אחר לפי שהיו שומעין קולות הרבה באין מארבע רוחות ומן השמים והארץ אל תאמרו רשויות הרבה הן. פי' מה שאמר אשר הוצאתיך אינו מפני שאלהותו תלוי ביציאת מצרים ולא מפני שנגלה להם כאן משונה ממה שנגלה להם ביציאת מצרים ואמר שהנגלה להם כאן הוא הנגלה להם שם אלא מפני שביציאת מצרים דהיינו על הים נגלה עליהם בכבודו והיו מראין אותו באצבע שראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים לפיכך הוזכרה יציאת מצרים לומר שכמו שביציאת מצרים לא היה רק רשות אחד ככה בכאן אף על פי שהקולות באות מד' רוחות העולם ומן השמים והארץ אין כאן כי אם רשות אחד:

מבית עבדים מבית פרעה שהייתם עבדים לו. אמר זה מפני שמאמר מבית עבדים סובל שני פירושים או מבית היותכם כבדים שאז יתכן שיהיו עבדים למלך או מביתן של עבדים שאז יחוייב שיהיו עבדים לעבדים: