מזרחי · דברים · פרק 1 · פסוק 17

לא תכירו פנים במשפט זה הממונה להושיב דיינים שלא יאמר כו'. ומעלה אני על מי שמינהו כאילו הכיר פנים בדין. בספרי אבל בפרשת שופטים בפסוק לא תכיר פנים דרשו המקרא הזה בספרי שהוא אזהרה לדיינים שלא יושיבו את הראוי למעלה למטה ואת הראוי למטה למעלה וכיוצה בזה והביאו גם רש"י שם לא אזהרה לממונים כדהכא ולא ידעתי למה דאדרבה היה ראוי לדרוש זה אזהרה לדיינים מכיון שכל המקרא הזה באזהרת שופטים קמיירי כדכתיב ואצוה את שופטיכם בעת ההיא שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק לא תכירו פנים וצ"ע ושמא י"ל שהממונה הזה הוא אחד מן הדיינים שמנוהו להיות מושיב את בעלי הריב כל אחד במקומו הראוי לו כמו הממונה להושיב דיינים שחייב להושיב כל דיין ודיין לפי הראוי ותרויהו מלא תכירו נפקי:

כקטון כגדול תשמעון שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה כו'. דאס"ד כמשמעו בין אם הנדון הדיוט בין אם הנדון שר וקצין תיפוק לי מקרא דבין איש ובין אחיו ובין גרו:

לא תגורו לא תיראו. כדתניא בספרי שמא תאמר מתירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישו כו' ת"ל לא תגורו:

ד"א לא תכניס דבריך. ל' אוגר בקיץ ובתשלומו לא תאגורו פי' שלא תכניס דבריך בלבך מפני שאתה ירא להוציאם לחוץ לומר לו שהוא חייב או שהוא רשע בדינו:

כי המשפט לאלהים הוא מה שאתה נוטל מזה שלא כדין אתה מזקיקני להחזיר לו נמצא שהטית עלי המשפט. דאל"כ מאי כי המשפט לאלהים הוא והלא המשפט אינו אלא לבעלי הריב הבאים לב"ד:

תקריבון אלי על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד. ובספרי א"ל הב"ה למשה אתה דן דין קשה חייך שאני מודיעך שאין אתה דן דין קשה אני מביא לפניך דבר שתלמיד תלמידך יכול לשמעו ואי אתה יכול לשמעו ואי זה זה זה דינן של בנות צלפחד: