מזרחי · ויקרא · פרק 4 · פסוק 20

ועשה לפר זה כאשר עשה לפר החטאת כמו שמפורש בפר כהן משיח להביא יותרת ושתי הכליות שפירש שם שלא פירש כאן. הוסיף מלת זה על מלת לפר הראשון מפני שבזולתו אין משמעות כלל כי אילו היה זה פר והאחר שעיר או כבש היה נכון לומר ועשה לפר כאשר עשה לשעיר או לכבש אבל מכיון שזה פר כמו האחר ואינו נכון לומר ועשה לפר זה כאשר עשה לפר כי אם בתוספת מלת זה ומשני שגם זה פר חטאת כמו האחר ואינו נכון לומר ועשה לפר זה כאשר עשה לפר חטאת כי אם בתוספת מלת הראשון שאז יהיה ועשה לפר זה כאשר עשה לפר חטאת הראשון הוצרך לומר כמו שמפור' בפר כהן משיח שהוא במקום מלת הראשון ומה שאמר להביא הכליות ויותרת הכבד דלא כתיבי ביה אינו אלא אליבא דרב ישמעאל דקאמר אלא מת"ל לפר זה פר העלם דבר של צבור לפר זה פר כהן משיח ומפ' להם רב פפא משום דבעי אגמורי פר העלם דבר לשעירי עבודת כוכבי' יותרת הכבד ושתי הכליות ובפר העלם דבר לא כתיבי ביה אלא מהיקשא דועש' לפר כאשר עשה מה פר כהן משיח בכליות ויותרת אף פר העלם כן איצטריך לפר יתירא למהוי כמאן דכתיבי ביה בגופיה דלא להוי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד בהקש אלמא קרא דועשה כאשר עשה להביא יותרת וכליות שפירש בפר כהן משיח ולא פירש בפר העלם הוא דאתא ותניא נמי כותיה דרב פפא ולא אליבא דתנא דת"כ ומייתי לה בפרק ביה שמאי דתניא עשה כאשר עשה וכפר מת"ל לכפול בהזאות ללמד שאם חסר אחת מן המתנות לא עשה כלום ופרש"י ועשה כאשר עשה בפר העלם דבר כתיב לאחר שפירש בו כל מתנות דמו שנה לכתוב ועשה כאשר עשה לפר ומקרא שאינו צריך הוא שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו חוץ מיותרת וכליות שהוא צריך ללמד מפר כהן משיח האמור למעלה הימנו והא ליכא למימר דלהכי הדר ואקשינהו דהאי קרא כפרה כתיב ביה וכפר עליהם ואימורין לא מעכבי ואמר להביא יותרת ושתי הכליות ולא החלבים מפני שכל החלבים נכללים במאמר ואת כל חלבו ומן התימה איך כתב למעלה מת"ל פר לרבות פר יום הכפורי' לכליות ולחלבי' ויותרת והלא גם שם כתוב ואת כל חלב החטאת ונכללים בו כל החלבים כמו שנכללים כאן במאמר ואת כל חלבו ואם כן כמו שכתיב פה להביא יותרת וכליות לבד כך היה לומר שם וכל שכן שבת"כ שנוי כן וכבר הארכתי שם:

ולכפול במצות העבודות ללמד שאם חסר אח' מכל המתנות פסול. לפי שמצינו בניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת בפר הוצרך לומר כאן שמתנה אחת מעכבת. האי ולכפול צריך לומר שפירושו או לכפול במצות העבודות דהיינו בהזאות כדי ללמד שאם חסר כו' משום דהא מילתא אתיא אליבא דתנא דת"כ ומייתי לה בפ' בית שמאי דדרי' לה בפר לכפול בהזאות ולא להביא יותרת וכליות דכפרה כתיב ביה ואימורין לא מעכבי ולא כרבי ישמעאל דדריש לה להביא יותרת וכליות ורש"י מפני שהיה מסופק בדבריהם הביא דברי שניהם ואמר דהאי קרא דועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת או יהיה פירוש ועשה לפר זה שהוא פר העלם כאשר עשה לפר כהן משיח להביא יותרת וכליות שפירו' שם ולא פירש כאן והיינו כרבי ישמעאל או שיהיה פירושו ועשה כאשר עשה כלומר ועשה לו כאשר כתוב בעשיותו ושנה בהן לעכב בהזאותיו שאם חסר אחת מכל מתנותיו פסול דהיינו כתנא דת"כ דמייתי לה נמי בפרק בית שמאי ומה שאמר לפי שמצינו בניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כפר פירוש בזריקה אחת ואף על גב דרובן טעונין שתי מתנות שהן ד' כדתנן בריש בית שמאי כל הנתנין על מזבח החיצון שנתנן מחנה אחת כפר אבל הנתנין על המזבח הפנימי מתנה אחת מעכבת כדתנן בפ' בית שמאי כל הנתנין על המזבח הפנימי אם חסר אחת מכל המתנות האלו לא כפר לפיכך אם נתן את כלן כתקונן ואחת שלא כתרון פסול ואין בו כרת: