ימים שנים רבי' שלשה מכאן אמרו אין צרין על עיירות של כותי פחות מג' ימי' קדם לשבת. בספרי ולא ידעתי שבת מאן דכר שמה ושמא משום דבעו למפחת להו לשלום וצריך שלשה ימי' לקחת הכותי עצה ביניהם כדי להשיב להם ואין זה אלא אסמכתא בעלמא אבל משמעותיה דקרא בסתם שלשה ימים קמיירי ולא בקודם השבת וזהו שכתב רש"י אחר זה ולמד שפותח בשלום שנים או ג' ימי':
קריאה במקור
מזרחי · דברים · פרק 20 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר. גם זה בספרי ומלתפשה הוא דקא מפיק לה כדתניא התם לתפש' ולא לשובתה ואי במלחמה של מצוה לשובתה הוא ולא לתפשה:
כי האדם. עץ השדה לבא מפניך במצור הרי כי משמש בלשון דילמא שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתיסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העי' למה תשחיתנו. פירוש שמא האדם הוא עץ השדה עד שאתה כורתו כדי שיבריחו השא' מפניך ליכנס בתוך הצו' להתיס' בייסורי הרעב והצמא כאנשי העיר כמו שאתה הורג האדם הנמצא חוץ לעיר כדי שיברחו השאר מפני להכנס בתוך המצור להתיס' ברעב ובצמא אבל לפי זה אין פעם לה"א האדם כי היה לו להיות כי אדם עץ השדה או כי עץ השדה אדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341