מזרחי · ויקרא · פרק 1 · פסוק 6

והפשיט מת"ל העולה לרבות כל העולות להפשט ונתוח. בת"כ דאל"כ והפשיט אותם מיבעיא ליה דכולה מילתא אעולה דלעיל קאי אלא לומר לך כל שהיא בשם עולה ל"ש עולת נדבה לא שנא עולת חובה לא שנא עולת בקר לא שנא עולה צאן ל"ש עולת אנשים ל"ש עולת נשים ל"ש עולת ישראל לא שנא עולת גרים ועבדים כולם טעונין הפשטה וה"א העולה דמשמע מיעוטא כדלעיל למע' שאם נשחטה חוץ לזמנה או חוץ למקומה או אם נשפך דמה וכיוצא בהן שהיא פסולה להקטרה ועלתה על המזבח בלתי הפשטה לא תרד כדנפקא לן מזאת תורת העולה ומכל הנוגע במזבח יקדש אלא מקטירה עם עורה וא"ת למה לי ה"א העולה תיפוק לי מונתח אותה דתניא בתורת כהנים יכול אף הפסולה תהא טעונה הפשט ונתוח ת"ל אותה כשרה ולא פסולה שפסולה שעלתה על גבי המזבח קריבה כמו שהיא כדתנן בזבחים פרק המזבח כל שפסולו בקדש הקדש מקבלו ואם עלה למזבח לא ירד ואלו הן היוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו כו' יש לומר דאי מאותה ה"א דהאי אותה אינו אלא למעט הפסולה מהנתוח משום דהעולה מפסיק בין הפשט לנתוח קמ"ל ה"א העולה למעט הפסולה אף מן ההפשט והא דקתני יכול אף הפסולה תהא טעונה הפשט ונתוח ת"ל אותה אינו ר"ל דמאותה נתמעטו שניה' אלא הכי פירושא יכול אף הפסולה תהא טעונה הפשט ונתוח או דוקא הפשט כמו שלמדנו מה"א העולה אבל נתוח לא ת"ל אותה למעט הפסולה אף מן הנתוח:

אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחים. בת"כ ומייתי לה בחולין בפרק קמא ופרש"י שאסור לחתוך נתחיה האחד לשני' והנתחים כבר הם מפורשים מי הם ביומא פרק בראשונה דתנן הפייס השני מי שוחט מי זורק מי תדשן מזבח הפנימי מי מדשן המנורה מי מעלה איברים לכבש הראש והרגל ושתי הידים העוקץ והרגל החזה והגרה ושתי הדפנות הרי עשרה חוץ מן הקרבים והכי איתא בתורת כהנים והיו מעלין אותן למזבח חמשה כהנים ואחד בקרבים כדתנן במסכת תמיד בפרק לא היו כופתי' הראשון בראש וברגל הראש בימינו והרגל של ימין בשמאלו השני בשתי ידים של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו השלישי בעוקץ וברגל העוקץ שהי' האליה בימינו והרגל של שמאל בשמאלו הרביעי בחזה והגרה החזה בימינו והגרה בשמאלו החמישי בשתי דפנות של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו הששי בקרבים כו' ומפיק ליה רבי עקיבא מקראי וערכו שני' בני אהרן שנים הכהנים שנים והא דתנן ביומא פר קרב בכ"ד כהנים הראש באחד והרגל בשנים העוקץ בשנים והרגל בשנים החזה באחד והגרה בג' לא שהיו מחלקים האבר לשנים דהא כתיב אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחי' אלא האבר השלם היו מקריבין אותו שני כהנים וגו':