מזרחי · שמות · פרק 18 · פסוק 4

נעשה צוארו כעמוד של שיש. משמע שמפני שנעשה צוארו כעמוד של שיש ולא יכלו להרגו נוצל והלך לו ואלו במכילתא אמרו ר' יהודה או' ויבקש להרוג את משה תפשו את משה והעלוהו לבימה וכפתוהו והניחו הסייף בצארו וירד המלאך ונתדמה להם כדמות משה ותפשו את המלאך והניחו את משה ולולא המלאך היו הורגי' אותו. ושמא י"ל דה"ק והניחו הסייף בצוארו ולא יכלו להרגו מפני שנעשה צוארו כעמוד של שיש והיו משתדלי' להורגו במין אחר וכשירד המלאך ונדמה במשה תפשו אותו והניחו את משה והלך לו שאם לא תאמר כן היכן מצא רש"י שנעשה צוארו כעמוד של שיש ומה שדרשו גבי מי   ישום אלם מי עשה פרעה אלם שלא נתאמץ במצות הריגתך אינו ר"ל שלא נתאמץ כלל לא בתחלה ולא בסוף להביאך בפניו דאם כן היאך נמכור לקוסטינר ושמו החרב בצוארו בלא צוויו של פרעה אלא הכי פי' שאחר שנמסר ביד הקוסטינר בצוויו של פרעה שצוה בתחלה ונעשה צוארו כעמוד של שיש ולא שלטה בו החרב והיו מחזרין למצוא דרך להרגו נעשה הכל כעורים וברח מן הבימה ולא ראו אותו ונעשה פרעה אלם ולא נתאמץ לצוות לרדוף אחריו להביאו והשתא אתיא שפיר הא דדרשו גבי או פקח או עור שנעשו האיספקלטורין עורים ולא ראו כשברחת מן הבימה ונמלטת דמשמע שמפני הבריח' נוצל ולא מפני שנעשה צוארו כעמוד של שיש ולא שלטה בו החרב אבל מה שדרשו גבי או חרש שנעשו משרתיו חרשים ולא שמעו לפרעה בצוותו עליך קשיא דאי בקודם הבריחה קמיירי איך תפשוהו ושמו חרב בצוארו אחר שנעשו כחרשים ולא שמעו את צוויו ואי באחר הבריחה קמיירי מאי בצוותו עליו להורגו דקאמר ולא כבר דרשו גבי מי ישום אלם שעשה את פרעה אלם ולא נתאמץ לצוות לרדוף אחריו להביאו. וי"ל שהמדרש של נעשה צוארו כעמוד של שיש והמדרש של לא ראו שברחת הן אגדות חלוקות ורש"י ז"ל הביא את שתיהן כמנהגו בכמה מקומות שכך מצינו בהדיא שנחלקו במכילתא רבי יהודה ורבי אליעזר שרבי יהודה אומר הניחו החרב על צוארו וירד המלאך ונתדמ' להם כדמות משה ותפשו המלאך והניחו את משה ורבי אליעזר אומר אותן בני אדם שתפשוהו עשאן הקב"ה אלמים חרשים סומים והיו אומרים לאלמים היכן הוא משה ולא היו מדברים ולחרשים ולא היו היו שומעים ולסומין ולא היו רואין כעניין שנאמר מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש: