מזרחי · בראשית · פרק 26 · פסוק 5

משמרתי גזרות להרחקה על האזהרות שבתורה כגון שניות לעריות ושבות לשבת. ביבמות פרק כיצד אמרו רמז לשניות מן התורה מניין מהכא ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי הרי שקרא הכתוב גזרות השניות לעריות וכיוצא בהן שהן הרחקה על אזהרות התורה משמרת אף כאן סתם משמרתי הן הגזרות להרחק' על אזהרות שבתורה שהן שניות לעריות וכיוצא בהן ונשאר תורותי לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ ששתיהן יחד מפיו של הקב"ה וזהו היותר קרוב לפשוטו של מקרא אבל ביומ' פר' אמר להם הממונה אמ' רב ואיתימא ר' אסי קיי' אברהם אבינו אפי' עירובי תבשילין שנ' תורותי תרתי אחת ד"ת ואחת ד"ס והרב ז"ל לא פנה אליו ומפני שממלת תורותי משמע דתרוייהו הן תורותיו של הקב"ה וא"א זה משום דדברי סופרים אף על פי שצונו השם לשמוע דבריהן ושלא נסור מהן כדאיתא בשבת פ' במה מדליקין גבי נר חנוכה היכן צונו בלאו דלא תסור מכל מקום אין דרך הפשט סובל שיקראו תורתו. והרמב"ן ז"ל שאל אם כן איך הקים יעקב מצבה ונשא שתי אחיות ועמרם נשא את דודתו ומשה רבינו הקי' י"ב מצבות והיאך אפשר שיהיו נוהגין היתר במה שאסר אברהם אביהם על עצמו וקבע לו השם שכר על זה והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו וביעקב דרשו ששמר את השבת וקבע תחומין. והשיב ואמר שהנראה אלי מדעת רבותינו ז"ל שלמד אברהם התורה כלה ברוח הקדש ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה ושמר אותה כלה כמי שאינו מצווה ועושה ושמירתו אות' היה בארץ בלבד ויעקב בחוצה לארץ נשא האחיות וכן עמרם כי המצות משפט אלהי הארץ הם אף על פי שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום וכבר רמזו רבותינו הסוד הזה ואני אעירך בו בע"ה והמצבה מצוה שנתחדשה בזמן ידוע היא כמו שדרשו באשר שנא ה' אלהיך ששנאה אחרי היותה חביבה בימי האבות וביוסף דרשו שהיה משמר את השבת אפילו במצרים מפני שהיא שקולה ככל המצות שהיא עדות על חדוש העולם והיה עושה כן ללמד לבניו אמונת החדוש ושהשם ברא את העולם. אבל יש לתמוה אם אין המצות חובה רק בארץ לבדה מה זה שאמרו בפרק ערבי פסחים שכשיאמרו לו ליעקב אבינו ע"ה טול ברוך יאמר איני מברך מפני שנשאתי שתי אחיות והלא לא חטא בזה כלום מכיון שנשאן בח"ל: