מזרחי · דברים · פרק 4 · פסוק 32

לימים ראשונים על ימים ראשונים. פי' שישאל העולם בעבור הימים הראשונים אם נהיה כדבר הגדול הזה לא שישאל לימים עצמם כי אין הימים נשאלים:

ולמקצה השמים וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה. הוסיף וגם שאל על ולמקצה השמים כי בזולת זה יחשב שמאמר ולמקצה השמים דבק עם הקודם לו למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים ואין זה נכון כי למן היום אשר ברא הוא פירוש לימים ראשונים המור' על הזמן אבל ולמקצה השמים אינו מורה על הזמן אלא על המקומות ועם תוספת וגם שאל תהיה שאלה בפני עצמה גם פיר' למקצה השמים לכל הברואים אשר מקצה אל קצה כי המקומות אשר מקצה אל קצה אינם ושאלים:

ומדרשו למד. על קומתו של אדם הראשון שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה. בפרק אין דורשין אמר ר' אלעזר אדם שברא הקב"ה מן הארץ עד לרקיע היה שנאמר למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון היה מסוף העולם ועד סופו שנאמר מקצה השמים ועד קצה השמי' קשו קראי אהדדי אידי ואידי מדה אחת היא ופרש"י על הארץ ולמקצה השמים היינו מן הארץ עד הרקיע ובנוסחא אחרת על הארץ ומקצה השמים על הארץ היה ומגיע לשמים ולמקצה השמים ועד קצה השמי' מסוף העולם ועד סופו קשו קראי אהדדי דחד אמ' מקצה השמים ועד קצה השמים דהיינו מסוף העולם ועד סופי וחד אמר על הארץ ומלקצה השמי' דהיינו מן הארץ עד לרקיע ומשני אידי ואידי חד שיעורא הוא פי' השיעור שמן הארץ עד לרקיע הוא עצמו השיעור שמסוף העולם ועד סופו שמקיף השמים הוא הקצה האחד שהוא תכלי' המעלה ומרכז השמים שהוא הארץ הוא הקצה האחר שהוא תכלית המטה לא המקיף שכנגדו כי גם הוא תכלית המעלה כמו הקצה האחר ועוד שאם כן לא עמד אדם הראשון על רגליו רק אחר שחטא שמאח' שהיה קומתו מקצה מזרח עד קצה מערב שהוא כפל מן הארץ עד לרקיע אי אפשר שיהיה עומד אלא שוכב שאז יהיה ראשו במקיף המזרחי ורגליו במקיף המערבי ולפי זה מן הארץ עד הרקיע נקרא על הארץ ולמקצה השמים ונקרא גם כן למקצה השמים ועד קצה השמים ונקרא ג"כ מסוף העולם ועד סופו ואין הבדל בכל אלה אלא בקריאת השמות ולכן יהיה פי' המקר' הזה לפי מדרשו אדם על הארץ ולמקצה השמים היינו מקצה השמים ועד קצה השמים וזהו שכתב רש"י שהיתה קומתו מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה: