עצבונך זה צער גדול בנים והרונך זה צער העבור. בערובין פרק המוצא תפלין אבל בב"ר אמרו עצבונך זה צער העבור והרונך זה צער העדוי פי' צער הוסתות שפי' היתה לי עדנה תרגם אותו יונתן ב"ע עדויין כמו שכתב בעל הערוך:
קריאה במקור
מזרחי · בראשית · פרק 3 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תשוקתך לתשמיש ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו בפה אלא הוא ימשול בך הכל ממנו ולא ממך. שאין לך קללה גדולה מזו דאל"כ מה ענין תשוקתה בתשמיש אצל קללותיה. אבל הרמב"ן ז"ל טען ואמר ואין זה נכון כי זה שבח באשה כמו שאמרו וזו מדה יפה בנשים ואני תמה מאד איך לא השגיח להבדיל בין מדה יפה לברכה כי אף על פי שהיא מדה יפה שלא יהיה לה מצח לתובעו מכל מקום קללה היא לה שתהא משתוקקת ולא יהא לה מצח לתובעו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341