רגום כמו עשוה וכן הלוך וכן זכור ושמור. פי' לשון הוה כמו שגלה דעתו בכמה מקומות אך קשה שאינו נופל לשון הוה אלא בדבר שיהיה נוהג תמיד אבל בדבר עתיי שאינו נוהג אלא באותה העת לא יפול בו לשון הוה ושמא יש לומר דרגום אותו באבנים נמי לאו על אותו המקושש לחודיה קאי אלא על כל מקושש ביום השבת וכן מאמר מות יומת האיש על כל איש העובר עברה הזאת קאי שמוטל עליכם תמיד להיות רוגמים אותו שכן דרך הכתוב תמיד שתשובת הש"י למרע"ה על שאלתו אינה על הפרטי שעליו השאלה אלא על כללות מן השאלה שהרי בשאלת אנחנו טמאים לנפש אדם לא היתה התשובה רק על כללות מן השאלה וזהו שאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש וגו' וכן בשאלת בנות צלפחד היתה התשובה ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו ולא הספיק לו במאמר נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם וגומר עד שהשיב על הכללות וכן שנינו בספרי מות יומת האיש לדורות לא על האיש המקושש הנזכר בכתוב:
קריאה במקור
מזרחי · במדבר · פרק 15 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341