אך את שבתותי תשמורו. אעפ"י שתהיו רדופין בזריזות המלאכה אל תדחה את השבת מפניה כל אכין ורקין מועטין למעט שבת ממלאכת המשכן. הרמב"ן ז"ל טען ואמר ולא נתכון אצלי כי לפי מדרש רז"ל באכין ורקין ימעט בשמירת השב' כי המעוטין אצלם בכל מקום ימעטו בדבר המצוה בו ואם תדרשו המיעוט בעניין מלאכת המשכן יהיה מותר לעשותה בשבת אבל המיעוט הזה למילה או לפקוח נפש וכיוצא בהן שהן דוחין את השבת וכך אמרו במסכת יומא ומניין שספק נפשות דוחה שבת רבי אבהו א"ר יוחנן אך את שבתותי תשמורו מיעוט ומלאכת המשכן שאינה דוחה שבת הוא מפני שהזהיר בה בכאן עכ"ד: ונראה לי שאין המעוטין בכל מקום בדבר המצוה בו כאשר אמר עד שיחייב מזה שיהיה המיעוט על שמירת שבת שהרי בפרשת מטות דכתיב אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת כו' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר וגו' ומיירי בטהרת הכלים מגיעולי גוים אי אפשר לפרש המיעוט ההוא בדבר המצוה בו שהוא הגיעול אלא כמו שפירש רש"י שם ממועטין אתם מלהשתמש בכלים אפילו אחר טהרתן מטומאת המת עד שיטהרו מבליעת איסור נבלות אבל חיוב מצות גיעול נוהג בכל מקום ובכל זמן ואינו נופל בו מיעוט כלל ואף רז"ל שדרשו המיעוט לחלודה שצריך להעביר החלודה שעל המתכת קודם ההגעלה עד שלא ישאר רק המתכת לבדו ואחר כך יגעילנו מודים בזה שאין המיעוט נופל על הגיעול שהוא המצוה בו ולא על המתכת הנגעל שהוא הזהב והכסף ושאר כל הנזכרים שם אלא על החלודה שהיא מעצם הנבלות והטמאות שלא נזכרו שם בכתוב כלל וכן בפרשת נח דכתיב ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש אי אפשר לפרש המיעוט ההוא בדבר המצוה בו שהוא דין הרציחה אלא כמו שפירש רש"י שם אף על פי שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמה את דמכם אדרוש כלומר שרציחת האדם ממועט מהתר נטילת נשמת שאר הבעלי חיים שכלם בכלל ההתר וזו יצאת מכללם אבל דין הרציחה נוהג בכל מקום ובכל זמן ואינו נופל בו מיעוט כלל וכיוצא בזה פירש פה בפרשת השבת אף על פי שתהיו רדופין בזריזות מלאכת המשכן אל תדחו שבת מפניה שהשבת היא ממועטת ממלאכת המשכן שאין מלאכת המשכן נוהגת בה כמו שנוהגת בשאר הימים שכלם בכלל עשיית מלאכת המשכן והשבת יצאת מכללם שאין אנו רשאין לעשות בה מלאכת המשכן אלא שאם רצו לדרוש המיעוט אף בדבר המצוה בו שהיא שמירת שבת לומר ששמירתה ממועטת שפעמים שאין אנו מצווים בשמירתה כגון בפקוח נפש הרשות בידם שהרי במכילתא אמרו כבר היה רבי ישמעאל ור"ע ורבי אלעזר ב"ע מהלכין בדרך ולוי וישמעאל בנו של ר' אלעזר ב"ע מהלכין אחריהם ונשאלה שאלה ביניהם מניין לפקוח הנפש שדוחה את השבת נענה כל אחד מהם והביא ראייתו אמר רבי יוסי הגלילי כשהוא אומר אך את שבתותי אך חלק יש שבתות שאתה שובת ויש שבתות שאין אתה שובת ואיזה זה זה פקוח הנפש ומה שהכריח את רש"י ז"ל לפרש המיעוט הזה למעט שבת ממלאכת המשכן שאין זה ממדרש רז"ל והניח מדרשו של ר' יוסי הגלילי שפירש אותו למעט שבת משמירתו בפקוח הנפש היא מפני שבפרשת ויקהל ששם הצווי שצוה משה לישראל במלאכת המשכן הקדים אזהרת שבת למלאכת המשכן לומר שאינה דוחה שבת כדתניא במכילתא ובפרשת כי תשא ששם צווי השם למשה במלאכת המשכן הקדים מלאכת המשכן לאזהרת שבת ונראה מזה שהמשכן דוחה שבת לפיכך הוכרח לפרש המיעוט של אך למעט שבת ממלאכת המשכן לומר שאין השבת מכלל ימי מלאכת המשכן שנמצא מזה שמה שעשה קדימת השבת למלאכת המשכן בצווי משה לישראל עשה המיעוט של אך בצווי השם למשה אעפ"י שהשבת היא מאוחרת ממלאכת המשכן:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 31 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341